הכל נעשה בדברה!

הנחתי את השולחן כששמעתי את חוסר שביעות הרצון של השליטה.
שרירי ידיי רעדו אבל השליטה הסכימה שאעבוד אותה…ואין כאן שאלה.
הרכנתי ראש: אלפי אותי לצייתנות , בבקשה
בזוית העין ראיתי את השליטה בוחנת ונראה שזה מה שרצתה לשמוע.
ללא השתהות, ניתרתי ממקומי ורצתי לכיוון השולחן הגדול שעליו השליטה הצביעה.
הרמתי אותו, הוא היה כבד וקשה.
איש מבוגר (מעל 75 לדעתי) שישב ליד בא לעזור לי, הוא עזר לי בהתחלה אבל ביקשתי ממנו שלא יעזור… השליטה ראתה את זה.
גררתי עצמי, היה קשה , אבל רק השליטה חשובה ובסופו של דבר הגעתי מתנשף , רצוץ ושבור אל מול השליטה.

מילמלתי.. באדיקות…בזמן שמסדר מולה: ״אלפי אותי לצייתנות, בבקשה״
שמעתי עצמי חוזר על זה לפחות 12 פעם
אלפי אותי לצייתנות , בבקשה
ללא מילים הרימה השליטה את רגליה והניחה על השולחן. הרגשתי סיפוק אדיר.
השליטה לקחה את כוס הקרח.. שאלה אותי: התייבשת?
וזרקה קוביית קרח.. על מצע הדשא הסינתטי מעורב בחול.

כולי רועד ורצוץ התכופפתי לכיוון קוביית הקרח. היה עליה חול חשבתי לנקות אבל משהו אמר לי שעדיף שלא.
הכנסתי לפה.. הרכנתי ראש ופשוט התחננתי
האלילה, אני יודע שזה כבוד להיות עבד שלך
בבקשה תני לי הזדמנות
אני לא בן אדם מולך.. אני כלב נחות
וזה בראש. את הבעלים שלי
בבקשה תני לי להיות עבד שלך

להמשיך?