לפני 4 חודשים. 20 ביולי 2024 בשעה 8:07
בנאמנות אני מחכה לו
ערומה בתוך החדר הגדול
מצפה לשובו
כורעת ברך ומשתוקקת לעוד.
ליבי דוהר
האמון שלי מתנה יקרה
מציעה לו את עצמי
את גופי
את רוחי
ואת נשמתי.
אני זקוקה למגן שלי
לחושך בלילה שלי
לזה שממנו אני שואבת כוח
לעונג החושני שלי
הכניעה שלי היא האוצר
קשר שמשחרר אותי לחופשי
כי בידיו אני מוצאת את מקומי
הפנטזיה העמוקה ביותר שלי
הוא נכנס לחדר
במבט שגורם לי לרעוד
נכחותו חזקה ובטוחה
כוח שגורם לי לרעוד
במגע מוצק ועדין
הוא טוען את מה ששלו
בריקוד האמון והכוח הזה
שואבת הנחה חסרת נשימה
במרחב השקט האינטימי
הוא לוחש -
'בכול נשימה שאת לוקחת, את שלי לנצח'
❤️
