טאסקינג.
נאלצתי להשתתף בסדנת נטוורקינג וחיפוש עבודה ברשתות חברתיות. תכלס, הוא די חידש לי בקטע של לינקדין.. זה עדיין לא אומר שאני פותחת חשבון 😵💫
בשאר הזמן עישנתי ג'וינט וחשבתי מחשבות מטונפות במיוחד.
עד חזרתו של י' אדוני לשעבר לחיי, הסאבית שהייתי הייתה רדומה. זה כמו הסיפור של היפהפייה הנרדמת, בא נסיך ונישק אותה והיא התעוררה לחיים.
אז חזר י' וטרף אותי והנה, הסאבית הנמה התעוררה.
תמיד דיברתי על תיבת הפנדורה של י' אבל אני מבינה שגם לי יש תיבה שכזו.
עכשיו אני בחוץ עם כל הצבעים והרצונות והחשקים
והסאבית שאני לא מקבלת מענה כבר חודשיים. הוא בא, טרף, טלטל, העיר והלך. אמרתי לו ללכת והוא ידע שהוא צריך. לא היו מלחמות, לא היה "לא נו, בואי נמשיך", הוא הלך כי ידע שאי אפשר ככה. וגם אני.
את כל התרחישים האפשריים כתבתי ודמיינתי
מה יהיה כשלא נהיה, מה ארגיש.. אבל דבר אחד חמק ממני. לא ידעתי שהסאבית הזאת נשארת. אם הוא הלך, למה היא לא נכנסה חזרה לתיבה?
אני
כלבה ללא אדון
וזה צובט.
מתגעגעת אליו כל כך.