בתור ילידת אוגוסט וילדה שממילא הייתה שקופה
לא חגגו לי ימי הולדת
אולי משהו כזה בקטנה, בגן או עם המשפחה עם עוגה בשבת. לא אוהבת להיזכר באיך זה הרגיש.
אני מנסה מאד לא להביא את הילדה שאני איתי להחלטות ודיונים הקשורים לבייגלה, זה לא הוגן כלפיה.
והנה אנו מתכנסים היום לחגוג לה.
והלב שלי כהרגלו הופך לעננים כבדים ואפורים
ואני מיד נמלאת תחושת חרטה על כל הארגונים
ובכלל מי שנכנסה כאן לנהל את העסק זו ג'נט הילדה וזה לא מתאים, כי זו לא החגיגה שלה אלא של בייגלה.
ואני מזכירה לעצמי ש:
החוויות שלי הן לא החוויות של בייגלה!
הילדות שלי היא לחלוטין לא הילדות שבייגלה חווה!
שיש לי פה מנהלת-על, הלא היא בייגלה והיא החליטה!!! שהיא רוצה יום הולדת חד קרן פלוס הכינה רשימת מוזמנים בעצמה
ואני כאימא שלה חייבת להגשים!
ואני מזכירה לעצמי שיש לה משפחה שאוהבת אותה מאד ומתה לחגוג לה כבר
ואפילו שיש לי מטענים רגשיים קשים מאד כלפיהם לאחרונה, זה חייב לזוז הצידה כי יש פה ילדה בת 3 שהיא עולם ומלואו.
אז לא יהיה הקיץ של אביה אחהצ
יהיה מלא באהבה וחדי קרן, כי ככה החלטתי.
בלי קשר לכל זה
לבייגלה יש חום גבוה, כי למה הרי שיעברו שבועיים ללא חולי.. למה?
והיה לנו לילה לבן
והגוף שלי דואב
ואני כבר שבוע לא אמא חטובה ובא לי לתקוע שוקולד כאילו חיי תלויים בזה וגם בשר, מלא בשר אלוהים בשררררר.
ויש לי מעט מאד חמלה עצמית
ובלגן מאד גדול של דברים שחייבים להיעשות, אפס סדר במחשבות.
טוב
אני אתחיל בג'וינט
ססס ראבק עוד לא שמונה בבוקר.
מצד שני, אני ערה משתיים. או ארבע. לא זוכרת.