נכחתי הבוקר בטקס פרידה מאיש יקר, קשה לכתוב על כך מבלי לחשוף פרטים אינטימיים וזה לא המקום לכך.
אבל היי, ב11 בבוקר כבר שתיתי צ'ייסר וויסקי מול גופה עטופה בלבן. ואחריו עוד 2.
שזה אירוע משוגע לכל הדעות!
כי, ממתי אני שותה? וממתי זה ויסקי! ועוד ב 11 בבוקר.
זכיתי גם לראות את הים ולנשום את יפו
זה היה בוקר עמוס בזיכרונות (של אחרים, בעיקר) ובכי על מה שלא יהיה עוד
בשבילי זה היה לחלוטין trip down memory lane
שמחתי להיות חלק מגרעין מאד מצומצם של אנשים שחלקו רגעים מחייהם.
מצאנו נחמה וצחוק במקום מאד מאד קרינג'י וזה אומר לא מעט על האנשים והאנרגיה שהיו שם.
יצאתי משם בעיקר מאד מעוררת מינית. שזה מילים יפות יותר ל"הגבר הבא שאשכב איתו יקבל ג'נט שלולית חרמנית"
עם חשק לצאת לים
לצאת לדייט
לצאת לעולם
לטרוף
חזרתי הביתה עם תאוותי, התקלחתי והלכתי לפגוש את הבת שלי.
איזו חגיגה של רגשות.