אשכרה עשיתי גוגל עכשיו כדי להבין מה כתב איש אחד באוקי קיופד.
אז זה אומר ש"לישועתך קיוויתי השם".
אני עם ראש פתוח, ושמחה להכיר אנשים מעניינים, איש איש באמונתו יחיה אבל בואו נכיר ונדבר ונגלה דברים זה על זו.
(אז למה לא בכלוב ג'נט? למה שלא תכירי אנשים מהכלוב?)
אבל משהו מרגיש לי שהוא פחות בעניין של כופרת, רוחנית, אבל כופרת. לא מאמינה ב"השם" אבל מאמינה בדברים אחרים, בעולם למשל.
חזרתי לעבודה אחרי כמעט שבוע של היעדרות כי הייתי חולה, עכשיו רק נשארתי שבורה ותפוסה ועייפה.
אני יושבת פה במשרדי
עם הג'ינס הלא מושקע והחולצה הרחבה
והקוקו התקוע במרומים, לא מצאתי כוחות או חשק למשהו אחר.
אני מרגישה שכל מה שאני רוצה וצריכה הוא עיסוי ישבן, מותניים וגב תחתון. ואם אפשר כוס תה קר זה גם יהיה נפלא. ובכלל, הנשמה והגוף שלי בהרעבה וברצון כל כך גדול לתשומת לב טובה ומיטיבה.
טוב אין לי כוח לכתוב עוד.
הראש שלי מרגיש שהוא בתוך אקווריום.
ככה