אל תכנסי בבוקר קשה רגשית ממילא לגלריה שלך בבלוג
כי את תראי את כל התמונות הנהדרות מפעם
והלב שלך יתכווץ
כי את כבר לא מעזה כמו פעם
איפה הכתיבה הבוערת שלי? איפה כל הגיגיי על מין? מגע? יחסים?
ואת לא חוגגת את הנשיות שלך כמו פעם
ולא חוגגת את מיניותך כמו פעם
את סתם, אדם עסוק ולפעמים קצת נרגן
עם רצונות מקורקעים ורעב שאין לו שובע
וזה כואב עכשיו, זה כואב לי מאד.
זה כואב להביט ולראות איזה פלא היה הייתי
מרגישה שאין לי שום דבר לתת לעולם
וזה כ"כ אירוני
כי אני הכי יפה, חטובה ומהממת שיש, יותר מפעם, אבל אין בזה שימוש. אין בי שימוש.
זו כמובן תחושה זמנית שתחלוף
אבל עכשיו
עכשיו די חרא. היה לי ערב נוראי ועכשיו לילה נוראי ונטול שינה כי מחשבות קוטלות שינה והבוקר היה מחריד ואני ממש לא שלטתי בעצמי. ומסכנה בייגלה למרות שהתחבקנו והשלמנו. והיא הלכה מבסוטה לגן.
הנה תמונה מפעם.
נראה לי שהיום אקנה לעצמי פרחים. מגיע לי להיות קצת רכה אלי. מתי תבוא ותהיה רך כלפי גם? מתי?