זבל.
אני זבל.
גמרתי פעמיים בלי רשותך יומיים לפני שנפגשנו ועוד התגרתי בך באיום לגמירה שלישית.
הכוס שבין רגלי, הוא שלך. בשליטתך המלאה. אין לי זכות עליו ללא אישורך. אני יודעת את זה.
אבל כלבה שכמוני אוהבת למתוח איתך את הגבול (מידי פעם...ורק מרחוק...) אוהבת שאתה חזק ולא מרחם עליי. רוצה לתת לך את כל הסיבות לא לרחם עליי.
אוהבת את העוצמה שלך, ההשפלה שלך, ההחפצה שלך.
אנחנו באוטו אני בג'קט בלבד. אתה מוציא אטבים. שם על הפטמות ועל החזה עצמו.
אמממ...כואב...אבל נסבל...זה מה שחשבתי לעצמי כלבה זחוחה שכמוני.
עד שהזזתי את הגוף, האטבים התחככו בג'קט ואז כאב חד פילח את החזה שלי. כמו נשיכה חזקה. כאב מתמשך.
הבנתי שלטובתי שעדיף שלא אזוז.
יוצאת מהרכב לכיוון הצימר, הג'קט פתוח ואני מדדה על עקביי (שכבר רבות סופר על הליכתי הברווזית איתם).
"תראי אותך זונה. תראי איך נראית זונה"
נכנסים לצימר.
"על ארבע זונה" ההוראה הקבועה, ההוראה האהובה עליי.
אתה מתיישב למולי.
מרים את פניי מהסנטר. המבטים נפגשים.
חיוך ממזרי.
אני מרגישה אותך.
אני מרגישה יפה כל כך ברגע הזה.
אתה אוהב את מה שאתה רואה.
אתה אוהב לראות אותי כך לרגלייך.
אני מורידה לך את הנעליים. רוצה להוריד את הגרביים ואתה עוצר אותי.
ואני הכלבה רוצה רק ללקק אותך.
ואם לא את הרגליים....
למולי אצבעות הידיים שלך ואני לא מתאפקת ומכניסה אותם לפי. מתענגת על אצבע אצבע שלך. כלבה שכמותי. רוצה רק לטעום אותך.
אתה עוצר, ידך מונחת על הלחי שלי.
חוששת מלקבל סטירה ממך.
סטירה שלא מגיעה.
אתה מקרב לי את הפנים למכנס שלך.
הטלפון שלי מצלצל.
אני עונה. שיחה מהעבודה.
אתה פותח את המכנס ושולף את הזין היפה שלך.
ידעתי, ידעתי שאם אני יענה תיתן לי.
אני מיד מכניסה אותו לפה. בלי לשאול. בין לבין מוציאה בשביל לדבר.
אתה אוהב שאני מדברת בטלפון והזין שלך בפה שלי.
אתה אוהב שאני מנסה להסתיר את הנשימות. אתה אוהב שהשפתיים שלי על הזין שלך מדברות. אתה אוהב שאני זונה מעבר לקו ואף אחד לא יודע. רק אני ואתה.
אבל לזונה לא איכפת. היא קיבלה את מה שרצתה. קיבלה את העצם בלי להלחם.
מנתקת את השיחה. אתה מעיף לי את הראש.
"מישהו הסכים לך כלבה?"
אני מנסה שוב, מתקרבת. אתה מתרחק.
בעיה. מהרגע שקיבלתי קשה לי יותר להתאפק. רוצה עוד.
אתה מוריד לי את המכנס והתחתון.
ניגש לבדוק את הסחורה שלך.
אני מיוחמת, רטובה, מריירת.
אתה חוזר למקומך, למולי ומתחיל להצליף בי חזק. אני נלחמת מתקרבת עם הפה מכניסה אותו מלקקת.
מרגישה אותך עוצמתי וחזק.
זה לא עוצר אותי מלהמשיך.
כואב לי. שורף לי. אתה מצליף ברצף באותו המקום.
אני לא מצליחה למצוץ לך מעוצמת הכאב. נותרת עם השפתיים עליו. סופגת את הכאב.
אני מפסיקה מלנסות מורידה את ראשי לרצפה, מחבקת את רגלייך.
ומקבלת בהכנעה את הכאב. כאב שמגיע לי.
בהכל הצלפה אני מחבקת את רגלייך חזק יותר. הקרבה הזו עוזרת לי לספוג את הכאב.
אבל הזין....
אני רוצה את הזין....
- "מה את חושבת לעצמך? אחרי מה שעשית בכלל מגיע לך?"
-"לא"
-"מה את?"
-" אני כלבה מסריחה, מיוחמת, אני כלבה רעה"
-"לא! את זבל, את זבל של כלבה!!! מה את?!?"
- "זבל, אני זבל"
אתה מוציא שקית זבל ירוקה, שם על הפנים שלי. מהדק אותה עם חוט על צווארי.
משאיר פתח. פתח לפה.
דוחף את הזין שלך לפה שלי דרך החור.
אני מוצצת. מוצצת חזק. מוצצת ומתענה.
השקית נדבקת לי לפנים, לעיניים.
קשה לנשום.
אני כלום. אני חור. אני כלי.
אתה משתמש בי.
בשביל להקשות אתה סותם לי את האף.
אבל אם כל הקושי לזונה הזאת לא איכפת.
כי היא מקבלת עכשיו זין.
זונה זבל.
כלבה זבל.
אבל עם הזין שלך בפה☺️☝️
