בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

❤️❤️

לפני 3 שנים. 24 באפריל 2021 בשעה 17:23

 

שוב אתה מאחר...אני שונאת את זה. למה? כי אני חסרת סבלנות. אני רוצה אותך עכשיו. לא בעוד כמה דקות.

עכשיו!

כמעט חודשיים שלא הצלחנו להיפגש.

כבר כמה ימים שאני בהתרגשות היסטרית לקראת הפגישה הזו, מסתובבת לי עם פרצוף מחוייך כל היום, מפנטזת לי על המפגש...

ואתה מאחר...אני רוטנת לי ברכב ומתחילה להקניט אותך בהודעות...יודעת שאשלם על כך אבל בכל זאת אני מתגרה בגורלי.

"מספיק עם ההודעות. אני בנסיעה עוד אתבלבל בפניה"

 

אני מפסיקה. 

מחכה.

כל שניה כמו שעה.

אתה מגיע סוף סוף. מחנה את הרכב רחוק. רוצה שאצעד את צעדת הבושה.

כלבה במיני עם גרביון רשת.

אני נוקמת בך, לא רוצה לתת לך את הסיפוק.

מניעה את הרכב ומתקרבת אלייך.

מרחק של כמה צעדים ביני לבין הרכב שלך, אני צועדת ואתה לוקח רוורס... נוקם בי בחזרה.

עולה לרכב עם חיוך מאוזן לאוזן. אתה כל כך יפה. כל כך התגעגעתי. אבל אני יודעת שאני צריכה להתאפק. לשלוט בעצמי. לא להתנפל.

 

מגיעים לצימר. ההנחיה הקבועה.

"על ארבע..."

הרצפה קרה, קפואה. אתה מתמהמה לך. מתעסק במשהו. אני לא רואה כי המבט שלי מורכן.

"אתה יכול לבוא כבר?" אני שואלת.

"תחכי כמה שצריך זונה" אתה עונה לי.

אתה מקרב את צעדייך מתיישב מולי. מרים לי הפנים. המבטים שלנו נפגשים ואז החיוך הזדוני שאני כל כך אוהבת עולה על הפנים שלך. זה חיוך שאומר לי אני אוהב את מה שאני רואה. 

חיוך עולה גם בי.

סטירה.

ועוד אחת.

"החלטת להיות חצופה אה?"

סטירה נוספת.

"בואי כלבה ניקח אותך לסיבוב בצימר"

אתה מושך אותי מהרצועה ומראה לי את הצימר.

אתה עומד למולי ואני מיד מתנפלת על הנעליים שלך. מורידה אותן. מתחילה ללקק לך את הרגליים. חייבת להרגיש אותך.

כל האודם שלי נמרח.

אני מנסה להתקרב למכנס שלך ואתה הודף אותי 

תופס אותי בפה חזק. 

"תראי זונה" אתה מקרב את הפנים שלי למראה.

"תראי איך את כבר נראית כמו זונה. כל האודם מרוח לך על הפנים"

אתה פותח את המכנס ואני מנסה לקרב את פי. אתה הודף אותי. אני ממשיכה. לא מוותרת. אתה מעיף אותי בכוח. אבל אני עקשנית. לבסוף אני מצליחה וכולו בפי.

אלוהים התחושה, כמה חיכיתי לזה. כמה רציתי בזה.

אתה נעמד מאחורי. בודק את הסחורה שלך. שולח יד לבין רגליי...קורע את הגרביון...

אני מתענגת מהמגע שלך.

 

אתה מורה לי לשבת בצמוד לקיר. אתה סוגר עליי.

אתה מזיין לי את הפה בלי הפסקה. לראש שלי אין לאן לברוח. הקיר מאחורי.

כלבה צמודה לקיר על הרצפה עם גרביון רשת.

אני רוצה להיות טובה לך. אני שם. מתמסרת אלייך ולתחושה הזו. נותנת לך את כל כולי. כל נים ונים שלי בגוף נועד על מנת לשרת אותך.

הדמעות יורדות בגלל הקושי אבל אני לא מפסיקה אותך...

מידי פעם אתה עוצר ונותן לי לנשום.

אתה מזיין לי ככה את הפה עד שאתה רואה שאני באפיסת כוחות.

"על המיטה"

אתה מלטף אותי.

"איזה תחת קר...הרצפה הייתה קרה זונה?"

"כן...אבל הכו* שלי בוער...."

🔥🔥🔥🔥🔥


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י