Trust
אמון, או בשמו היותר פרקטי לסמוך, אולי המאתגר מכולם; מהתבוננות שלי בעולם כמעט כל דבר שאנחנו עושים נעשה מתוךאמון או מתוך חוסר אמון.
שחרור שליטה לא מתקיים בלי אמון, בלי לסמוך על העולם כולו, ולא רק על מי שעומד מולך; כשאנחנו משחררים שליטהאנחנו מאמינים שיגיע אלינו טוב ונכיל אותו בהצלחה, ואם יגיע רע נכיל גם אותו ונתחזק.
האמון הכי קשה הוא להיות מוכנים לקבל את הרע שבעולם, השנה האחרונה הציפה הרבה מזה לאוויר, כמה שליטה (מתוךפחד) אל מול שחרור (מתוך אמון) התערבבו במקלעת הדעות החברתית.
יש האומרים שאמון הוא תוצר של אהבה, אני נוטה להסכים, אמון אומר: אני לא משנה את מה שיש, אני מוכן לקבל אתהעולם כפי שהוא, משמע אני אוהב אותו.
באחת השיחות שניהלתי עם מישהי מהקהילה פה נדרשתי לתת אמון, למען האמת היא הציבה אותי באתגר אמון כל כך גדולשאני מדרג אותו בחמישיה הראשונה שלי, ביחד עם רגעים כמו הפעם הראשונה והשניה שהתאהבתי, והפעם ההיאשסירבתי להמשיך בטיול למרות שאמא שלי הפצירה בי שהוא נגמר עוד 10 מטרים אחרי הסיבוב. בכיתי שעה, השתנתיבכנסיים, פעמיים, ואז הסכמתי להמשיך. הוא באמת נגמר שם והאוטובוס ממש חיכה לנו מעבר לפינה, אחד האוטובוסיםהחכמים בחיי...
בחזרה לשיחה שלי, במשך חודשים התכתבנו, לא היה לי מושג איך היא נראית, בת כמה היא, מאיפה היא והאם היאאמיתית. חלק מהמשחק היה שהיא לא חושפת דבר, ואני לעומת זאת חושף הכל.
יש קו דק בין אינטואיציה לפחד, וכשהקו הזה בולט ואתה בטווח הבטוח של האינטואיציה, פתאום לתת אמון נהיה מעשהמאוד טבעי, הקול הפנימי שלי שלח אותי אליה בזרועות פתוחות ולימד אותי לבטוח באמת, נתן לי בדיוק את השיעורשביקשתי מהעולם.
הכל מסונכרן :)
בכניסה שלי לסאב ספייס הראשון והיחיד בחיי, אמון היה הדבר המכריע, הוא אפשר לי ללכת לישון ולתת לתודעה שונה, מאוד קדומה ומאוד פראית לקחת פיקוד. הוא שחרר את השולט שבי (מהפוסט הראשון) ונתן לו בפעם הראשונה (ללא סמים) ללכת לישון שנת חורף ארוכה (אולי מהארוכות שהיו לו).