לפני 15 שנים. 23 בינואר 2009 בשעה 0:28
אבא שלי חזר מתודלק מאירוע.
ובעקבות שיחה מרנינה איתו...בה הוא אמר לי שאלוהים דפק אותו דרכי, ושאני חרא שלא יוצא מהבית, בלי לחשוב הרבה ישר הלכתי להשלים את מעללי הצהריים.
אז אכלתי את כל מה שנשאר מהצהריים, וקינחתי בעוד 5 חתיכות פרגית מושקעות שהכנתי והיו אמורות להיות לסוף שבוע ביחד עם הר קטן של תפוחי אדמה.
אני מתאמץ לא להקיא את זה.
לעיתים נדירות אני מקיא ביוזמתי, בעיקר כי אני מעדיף את הכאב של אחרי הבולמוס.
אבל עכשיו נורא בא לי.
למרות שאני יודע כמה חסר טעם והרסני זה.
הלילה הזה ארוך.
