עץ הדומים עסוק

יש לי היום סיבות להיות גאה בעצמי.

חזרתי הביתה היום מהשיקום עם מחשבות רעות ברמה שלא הייתה לי כבר כמה וכמה זמן.
כל הדרך חשבתי איך כשאני מגיע הביתה אני הולך לעשות בולמוס ענק, וגם להקיא.
ממש לפגוע בעצמי.

אבל מסתבר שכל העבודה בקבוצה של ההפרעות אכילה באמת עוזרת, וכשהגעתי הביתה לבסוף, התחלתי לאט לאט לאסוף את המחשבות שלי, ולשים מחשבות פרופורציונליות, לאזן ולנרמל(מלשון נורמליות) את כל הלופים של השנאה והבושה והכעס.

ככה שבמקום לעשות בולמוס ולהקיא, אכלתי את המנה שלי.
ואז במקום לכבות את עצמי כמו שתכננתי ופשוט לישון בלי להרגיש,
הלכתי לבשל מרק, בשביל להעסיק את עצמי מעט.
דיברתי עם חבר טוב בפון.
ואז הלכתי לעשות את הסידורים שתכננתי להיום.

זה לא נשמע הרבה,
אבל בשבילי החלטה כזו, מעשה כזה הוא חתיכת הישג.

הלכתי לסידורים
(בנק הדואר היה סגור, זונות)

קניתי מתנה לחברה טובה שמחר יש לה יום הולדת(ופינקתי את עצמי גם במשהו מאותה חנות)

עשיתי שופינג של נונסנס בחנויות הכל בדולר(חמישים שקל של נונסנס, אבל דברים מגניבים!)
כולל שלושה עגילים ממש ממש מגניבים.
רק שהחור של העגיל שלי תפוס כבר, אז החלטתי ספונטנית ללכת ולעשות חור באוזן השניה(עכשיו במסיבות גם ידעו את הנטיה שלי, וינק וינק)

הייתי בכלי זמר ובדקתי את התופים האלקטרונים שנורא התלהבתי מהם לפני כמה שנים(יש שם כל סוג תוף שקיים פשוט וזה מגיע גם עם פדאלים), וראיתי שהם במבצע של אלף שקל פחות. ואני כנראה אקנה אותם בתחילת השבוע הקרוב(בתקווה שהמבצע שלהם לא יגמר)

לקחתי את המכונת תפירה שקיבלתי לאחרונה מתנה(אההה כן, קיבלתי מכונת תפירה מתנה!)
עכשיו אני אתחיל להתנסות עליה.
רק כשהבחור הגדול בשלייקס הראה לי איך החוט מתחבר זה נראה משהו דומה לזה....





אבל עדיין.
יום שהיה אמור להיות רע מאוד,
ואני הפכתי אותו לטוב.
אני.

נחמד :)