ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 15 שנים. 7 בפברואר 2009 בשעה 22:44

עשיתי בולמוס.
והקאתי.

הבטחתי לעצמי שזה לא יקרה.
אבל הנה זה קרה.

אני עייף מזה.
עייף מהכל.

והכי מעצבן אותי זה שאנשים חושבים שאני מגניב, או טוב, או משהו!
כאילו, אתם לא רואים לעזאזל?
איך אתם לא רואים.
אין פה כלום.

כלום.


בלי חיבוקים ונישוקים.

קשקש​(מתחלף) - אחי
אתה ממש מגניב :)
לפני 15 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - 1. אם אתה כזה כלום, אז במטותא ממך אל תנסה להגיד לאחרים מה לחשוב. כל אחד והסטיות שלו וזו זכותנו המלאה לחשוב שאתה או כל דבר אחר שלא מוצא חן בעיניך, מגניב.

2. אז מה. shit happens. לפעמים יורד גשם, אבל אני לא רואה אותך מבריג לעצמך מטריה לקרקפת, נכון? מוציאים כשצריך ומחזירים לארון בקיץ.
(אתה שתוק אתה. יהיה קיץ. יהיה. חותמת לך על זה).

3. בלי חיבוקים ונישוקים. הממ. מציצה מותר?
(כי יש פה מלא זין, ואין לי רעיון יותר טוב בשבילו... היי, זה כמו הפתגם הזה, כשאלוהים זורק לך לימון הכן לימונדה - כשאלוהים זורק לך זין... טוב, נו).
לפני 15 שנים
Succubus​(אחרת) - יו, את נורא נשמעת כמוני.

מה שהיא אמרה. זהו.
לפני 15 שנים
התבגרות מאוחרת - אז קרה.
וזה בטח יקרה שוב מתישהו. זה לא מבטל את ההתקדמות.
אל תראה את זה בשחור ולבן. אתה בתוך תהליך.
לפני 15 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - ראיה קצת אחרת:

אשר יגורת קרה. סוף סוף. עכשיו, תוכל לשים את זה מאחוריך בתור "התקלה שקרתה", ומפה להמשיך הלאה.

הקטע הוא, שבפנים עמוק - אתה יודע כמה חזק אתה, וכמה אתה מסוגל להתמודד. וזה כל כך ברור ובולט החוצה, שאף אחד אחר לא יכול להעלים מזה עין.

אל תפחד, היה לך MINOR SETBACK, עכשיו ממשיכים קדימה.

לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י