זה הדיסוננס הזה שמטריף אותך.הפער הזה בין שני העולמות.
זה משגע אותך, מטלטל לך את המחשבה, אבל בינינו, זה בדיוק מה שגורם לך את ההנאה.
אני רגיש ועדין, וזה כלל לא סותר את מה שעוד רגע יקרה, כשהראש ייקח צעד אחורה וייתן ליצר להוביל.
רגע אחד מפריד בין חיבוק רך ומכיל ובין מגע חזק, קצבי ומהיר.
יד אחד מלטפת את צווארך, האצבעות מלוות את תווי פנייך, בעדינות, באיטיות, סביב שפתייך, נכנסות ויוצאות, בעוד היד השניה חודרת לשפתיים אחרות, רטובות, כמהות, במגע מורגש ונוכח, מכין אותן אל הבאות.
כף יד חופנת שד, במעגלים, סובבת סביב, מכירה היטב כל קימור, כל קיעור, ממוללת פטמה בתנועות רכות, עד שמגיעה צביטה, או משיכה, כאב חד, שמצית תשוקה.
ליקוק ארוך ורטוב, כזה שמתחיל מלמעלה, אחרי נשיקה בה החלפנו טעמים, יורד מטה באיטיות, טועם כל נקודה, הופך בבת אחת לנשיכה, למציצה צמודה, להרגיש את טעם לשד חייך, בתוכי פנימה.
דילוגי אצבעות מהירים, נוגעים לא נוגעים, מעל לפטמות, סביב לדגדגן, את יודעת שהן שם, לא מרגישה ממש, אבל משתכרת מהתחושה, ולפתע הלפיתה, אחיזה חזקה שלא משחררת, רוצה להרגיש אותך קרוב, בידיי, בכל הגוף.
זה יכול להיות כניסה חלקה, גלישה שלי לתוכך, עם מגע מלטף, ידיים נוכחות על פנייך, קבלה רטובה, חלקה, מקבלת, לגוף שנכנס אלייך וברגע זה יתהפך, ולא אשאל, ולא אחכה, לחדור בכח, מהר, לראות את גופך מזדעזע בכל מגע, פולט אנחה קצרה.
בכל הרגעים האלה, אני עדיין שם - מביט לתוך עינייך, רואה את עינייך נפערות, כמו להבה שניצתת לפתע, נהנית משני העולמות.
כך, כשסוגרים את הדלת, מתנתקים מהבחוץ, אפשר להרגיש איך שרוצים, בלי מחויבות לאחרים, להקשיב רק לעצמנו, לתת מקום למאוויים וליצרים.