היורדים- נפולת של נמושות

defluo{BDOC} כן אני מגיבה לעצמי - חשבתי על זה קצת וזה יכול להיות מקום נהדר להתחבא בו. כי מי קורא תגובות בבלוג שמעטים האנשים שמגיבים בו? הא. בטח לא את.

אז כאן אמצא לי מפלט. לא בניק אחר, לא באלטר אגו, בתוך שכבה שבתוך שכבה של עצמי.

אני רוצה אותך.

הנה אמרתי את זה, הנה, אני מודה בפני עצמי.
אני רוצה לנשק אותך, רוצה לעבור על כל גופך. אני רוצה לגרום לך לכאב, ואני לא יכולה לשלוט בזה. אני רוצה שתהיי שלי, רוצה לגרום לך להבין את זה. שאת שלי.
זה מוזר כי זו פעם ראשונה שאני באמת מחוברת לאני השליטה שבי. ואני רוצה להכאיב לך כל כך. שאין לך מושג. לגרום לך לסימנים. אני מדמיינת בראשי איך זה ייראה ועוד אין לי מושג אמיתי לגבי התצורה הרצויה.
מה שבטוח, אני לא ארעד הפעם בידים שלך, אני לא אאבד שיווי משקל מעצם הנשיקה שלנו. לא עוד. זה יהיה אחרת לחלוטין הפעם. ואת בכלל לא תצפי את זה מבעוד מועד.

את רק תתחנני לעוד... את תתחנני שאפרק אותך. שאכריח אותך לבקש סליחה. על קלות הדעת שלך, על עוורונך.
ואת תתגעשי מרוב כמיהה אלי.

אם אי מפנטזת כך היום, אז כבר עדיף שאפנטז עד הסוף.

אז כן. אני רוצה אותך. מה שלא תגידי, גם אם את לא רוצה אותי, כשנפרדנו לשלום היום, והסתובבתי אחורה להוציא את חפצי מהמושב האחורי את בעצמך הרחת את השיער שלי. כאילו מבלי שאשים לב. אז איפה באמת אנחנו עומדות?

כי אני שמתי לב. עייפתי כל כך. אולי כדאי שאלך לישון לקצת.

defluo{BDOC} - יש המון שגיאות הדפסה בתגובה לעצמי האחרונה.
כמה מעציב. הנה נכתוב אותה מחדש. אפילו לא זכרתי שכתבתי אותה.
________________________________________
"וזה כי גרוע כשאני חולמת על זה שאנחנו מתנשקות ושאת לא נותנת לי לקרב אליך.

התעוררתי כרגע מחלום לא הכי נחמד בעולם.

ורע לי שוב. בעעעעעעע....

שיעבור כבר שיעבור

אתמול אמרתי לך שאני לא מוכנה שתקראי את הבלוג שלי.

מעניין אם תקיימי את חלקך בעסקה.
אני בתמורה לא אקרא את הבלוג שלך.
זה יפה זה. יפה מאוד."
________________________________________

אני לא מקיימת את חלקי בעיסקה.
מצחיק, הצד הדומי שלי יכול לתת עונשים לצד הסאבי של עצמי. ולמעשה, אני לא באמת צריכה דומית או סאבית. או אותך. יש לי אותי.

defluo{BDOC} הו.. עוד תגובה לעצמי - היום ישבת מולי כשאכלנו צהרים. כל הבוקר ניסיתי להתחמק מלהביט בך. את בעבודה ואני יושבת קוראת ספר מחכה לך.
את עוברת. מתיישבת בחלל המרכזי. אני בוהה בספר. בוהה בספר. בוהה בספר. לא שמה לב לזה שאת בחדר.
ממש.
במסעדה. מזללת הבשר שישבנו בה, מנהלות שיחה על אורגזמות קולינריות ועל משאת ליבך, "כשתבוא תחזיק כבד אווז מנחה בפיך...", אני לא יכולה להסתיר או שלא רוצה להסתיר ממך .
זה בטח עושה לך כל כך טוב לראות שאני עדיין מאוהבת בך. ללא ספק. איזה ליטוף לאגו הפצוע שלך. אני ממוקדת יותר. מפוכחת. אפילו לא איכפת לי שאני מאוהבת. בזין שלי.
מדהים איך שכתב היד שלי רגוע וחיי נותרו בכאוס שבו הם שרויים. אני מלאה במחשבות על לשלוט עליה.
מלאה מלאה מלאה.
אני פשוט רוצה לכפוף אותה למרותי. כך שהיא תבין, כך שהיא תרצה ותראה רק אותי.
זה כל כך ברור לי שאני שוגה בחלומות. אבל אולי, זה יכול לקרות.
ההה. ילדה טיפשה נורא. אני מולכת שולל אחרי כל הדברים הלא נכונים. דפש מוד ופאריז. חה.
חה חה חה.
כן, את תלכי איתה לפאריז
ואת תשני איתה
ותעשי איתה אהבה
כמו שרק את יודעת לאהוב
ואת תהיי בדיוק לבד כמות את היום.
אם לא יותר.

defluo{BDOC} רוצה רוצה רוצה רוצה רוצה - אני רוצה אותך, כל כך רוצה
אני עייפה כבר מלרצות
כי את לא רוצה בחזרה

אני רוצה אותך, כל כך רוצה
עייפה מהמשחק הזה
לא באמת יכולה לשחק

רוצה אותך. אותך רוצה.
מה איתך? מה את רוצה?
מה?

לא אותי, זו הרי בדיחה.
טיפשי נורא. זה ידוע
ילדה רוצה , ילדה צריכה

רוצה פאריז איתך
תל אביב וירושלים גם
אני רוצה לישון איתך בתוכך

אני רוצה לגרום לך לפורקן
בדרכים שאני לא מכירה
טירונית, ירוקה, צעירה.

פרח רענן.
אני בעיקר רוצה
ואת בעיקר לא רוצה.

חה.

defluo{BDOC} נשיקה. - נשיקת פרידה
קטנה אחת.
מרפרפת.
מרחפת.
על גבול הלא קיימת.
נשיקה חברית
נשיקה מינית
לא.
כן?
אולי.
למה לא.
למה כן.
למה מה קרה?

כל פעם שאת שואלת אותי אם אני רעבה אני עונה לך שכן.
כי בכל פעם את שואלת אותי, אני רעבה אותך.

כל כך רעבה.

אבל את מילולית במובן של "בואי נזמין פיצה" ואני במובן מטאפורי של "בואי ואטעם אותך, אדיר שינה מעינייך כל הלילה". אני רעבה, וכמו תמיד כשאני רעבה, אינני יודעת שובע...
ולרעב שלי אין גבולות.

defluo{BDOC} די כבר!!! - די!!!!

אני רוצה אותך. את מחרמנת אותי במועדון.
ואלוהים כמה שאת מחרמנת אותי במועדון.

אני לא יכולה ככה. אני על סף לנסוע אליך ולפרק לך את הצורה


ולא איכפת לי מחזור לא מחזור,
שמיים ארץ
גן עדן גהנום.

אני-

אותך

רוצה.

עכשיו.

אני רוצה להגמיר אותך. אני רוצה להתעורר איתך בבוקר ואפילו בשבע בבוקר, ולגרום לך לקום. כי אני רוצה שתקומי.

ויום יבוא, ואת תקומי. כי לא תוכלי יותר.

הא!

defluo{BDOC} קיבינימט - אויש יא חתיכת מטומטמת אחת!!!!!

כן. את!!

טיפשה.

כמו תמיד חושפת את הקלפים מוקדם מדי.

מטומטמת פשוט מטומטמת. טוב לא נורא. את עוד ילדה.

defluo{BDOC} רק רציתי להגיד לך - ילדה מפגרת, כשתתחילי להקשיב לי קצת.
אז יהיה יותר בסדר.

תמיד אחרי השיחות שאנחנו עושות את ואני את מתחילה להגליד, ולהתאחות ולהבין קצת יותר טוב משמעויות החיים.

לצערי היום, יא חתיכת ילדה קטנה ומטומטמת, את צריכה להתעורר שוב, לתובנות שהבנת לפני שלושה שבועות.

אתמול, שלשום, לא יישמת את התובנות האלה.

כי את סתומה בלה.

אבל זה בסדר. ככה זה כשמתבגרים. כשתגדלים תביני.
ואז גם את תצחקי על עצמך.

את פשוט לא רוצה להקשיב לי למרות שאני מנוסה יותר, מבוגרת יותר. מבינה יותר על החיים.

אני היא הקול שלך של האישה בת השלושים. ואת לצערי עדין בת 13. או 3. מיפגרת.

וכן אני קיימת מאוד בחדות בתוכך. תתחילי להתחבר. אחרי הכל אני שועלת קרבות מנוסה יותר.

אז מה אם לא תהיי תמימה יותר?
מי צריך תמימות תגידי לי? מה את בסדר? זה לא בטוח.

תקשיבי לי פעם אחרונה. תותרי על גיל 13 כבר. תביני מול מה את עומדת. באהבה ובמלחמה יש וויתורים. וזה רק חלק קטן לוותר עליו. וכבר הגיע הזמן להתפכח. יא סתומה קטנה שכמותך.

אני חכמה יותר, גבוהה יותר. מבינה יותר, כשתשכילי להקשיב לי ולראות את זה

יהיה יותר טוב.

(מה סכיזופרניה, מה?!)

defluo{BDOC} לא צונחת חופשי. אבל מהלכת בצעד קליל קדימה - הולכים אל הלא נודע.

אני כל כך נהנית סתם לעבור עליה. מגע כף היד על גבי העור החשוף.

אני שומרת על עצמי נורא. אני לא מרשה לעצמי ליפול. להיסחף לחלוטין. זה נוראי ההתבגרות המאוחרת הזו שלי, ההתפכחות, הידיעה. אין בי את התמימות שהיתה בי פעם. הביטחון הזה בכוח האהבה שלי, בכוחה של ההתאהבות שלי. הסוחפת, הממריאה, הבוהקת בזוהר נדיר. לעיתים שורפת. אין את זה יותר.

זה לא שאני לא אוהבת יותר. אני עדיין אוהבת המון, עדיין מאוהבת באופן שהוא לא טבעי לאנשים "נורמלים". יש לי המון שאלות שאני לא שואלת. המון מאווים שאני לא מגלה. המון המון המון בתוכי, ניגר טיפות טיפות החוצה במקום השטף שפורץ בדרך כלל.

אבל אני מפוכחת. אני מחכה. ואני לא יודעת למה.

איזה יופי האופטימיות הזו. אולי אני בכל זאת עדיין קצת ילדה.

defluo{BDOC} פלוס מינוס. או שיחה עם הפסיכולוג שהוא אני -
שוב אני. שוב את. שוב באותו המקום. את זו אני, את זו אני.

- אלוהים. מתי תקשיבי לי כבר?

+ נמאס לי לקרוא את התשוקות שלה. מבוזבזות על גבר.
הקנאה, (כן קנאה) שלי, לא מרוסנת ובלתי נתנת לשליטה.

- זה מפתיע אותך?

+ לא. אבל.

- אין "אבל", את יודעת.

+ נכון. אין "אבל". עצוב קצת. לא?

- לא, לא באמת. את צריכה להבין למה את נמצאת במקום הזה. הרי זה לא קשור אליה. זה קשור אליך. איזו מין אהבה את מזמנת לעצמך?

+ כרגע אני פשוט לא יודעת. לא את האהבה שלה זה בטוח. אני לא נמצאת שם. לא ברור מה היא מרגישה אלי. לא ברור כלום.

- הממ.

+ אני רוצה אותה. שתהיה שלי, לשייך אותה אלי ולא להזדנב אחרי, להתכלבלב מתחתיה. זה לא מה שאני מחפשת.

- אז למה את שמה את עצמך במקום הזה?

+ אני *לא* יודעת. פשוט לא יודעת.

- טוב. עוד יום עבר. מה עוד חדש?

+ את לא מחבקת אותי יותר. למי אני יכולה לפנות אם לא אלייך כדי שתחבקי אותי?

- הוי, מותק. מעולם לא חיבקתי אותך. טיפשה.

defluo{BDOC} - נורא חששתי תמיד לקרוא את עצמי במבט לאחור, מתוך מקום של הווה שהוא לא מאוהב בה יותר.
נורא חששתי שאני איראה לעצמי טיפשה. או שאני אצר על כל הרגשות האלה שהיו לי ולא קרה כלום. שאני אסתכל על ההתאהבות הסוחפת הזו שלי, וכמו שדנה תמיד אומרת
איך זה יכול להיות שאת מתאהבת בכזו קלות כל כך מהר.

אבל אני לא מצרה על שום דבר שכתבתי. וזה בסדר. זה בסדר להיות מאוהב.

והסימנים לעובדה שהקשר הזה לא יכול היה להתקיים היו שם למין היום הראשון. וכתובים פה תזכורת.

ככה זה כשמשהו לא באמת קיים חוץ מבתוך ראשך.

אלוהים זה אפילו לא כואב לי יותר.

defluo{BDOC} תכשיט - אני רוצה להיות התכשיט שלך,

אני רוצה שתוציאי אותי מקופסאת התכשיטים
תמרקי אותי כך שאבהק באור יקרות
והניחי אותי על צווארך הענוג שאני אוהבת כל כך

ואת תתהלכי איתי עלייך, אוספת מבטי קנאה
כי רק עלייך התכשיט הזה ייראה בוהק כל כך
רק עלייך הוא ייראה כמו שהוא נראה

ובסופו של יום תחזירי אותי, מנצנצת
לקופסת התכשיטים שלך,
למשמורת.

defluo{BDOC} - נורא משעשע זה איך פתאום חזרתי להיות מאוהבת בך.
יש לי מחשבות זימה על להכאיב לך. אני רואה בעיני רוחי אותי מגיעה לדירתך ועוד לפני השלום, מצווה עליך פקודות.
אבל זה קטוע, זה עוד לא מושלם ואני לא יודעת מה לעשות בכלל.

אגב, אני לא יודעת אם עידכנתי אותך כלל, אבל-

אני רוצה אותך

אני רעבה נורא. בפעם הבאה שניפגש-

אפסיק לפחד.

defluo{BDOC} - את לא עומדת בניסיון.
אני הולכת לנסוע לאילת, לבד.
ואני הולכת להתפרע. כי את לא יודעת אפילו
כל אדם עובר אי אלו דברים בחיים
בפעם האחרונה שהיינו ביחד,
לא פחדתי יותר ועשיתי את כל מה שרציתי לעשות.

אבל האם סאביות זה פאסיביות?

אני תוהה לפעמים אם את בכלל רוצה להיות משמעותית בחיים שלי. אם את בכלל רוצה להיות חלק מהם או סתם חברה. משהו שאני עושה נוגע בך בכלל? ולחשוב כמה צמרמורות וכמה עינוגים הייתי מעבירה לו הייתי הזכר העלוב ביותר.

את מפחדת להפסיד. הנה בנאדם שאת יכולה לפספס.


אבל את כבר מפספסת אותי.

כנראה שמישהו שעושה טוב זה turn off

defluo{BDOC} - אני חושבת שהיום עשינו אהבה בפעם הראשונה. זה עדיין לא מה שזה יכול להיות, ואני יודעת שאנחנו עוד נגיע הרבה יותר גבוה מזה, גם עבורך וגם עבורי...זה טיפשי, כל מיני מרדפים אחרים אורגזמות ועוצמות נחבאות.
הכל וונילי בינינו אני יודעת.
אבל- זהו, אני לא יכולה לטעון יותר בפני עצמי שלא היה בינינו שום דבר כמו שעשיתי עד עכשיו. כי היום היה משהו.
אני מרגישה אליך כל כך הרבה. לא מעיזה לומר לך את זה אבל זה שם. אולי את מרגישה את זה ומתעלמת ואולי פשוט את לא רואה כמה שאני נהנית להיות איתך.
את בכלל שמה לב לזה שאני הופכת להיות שלך?
כל כך בקלות. בצורה כל כך בלתי מעורערת. רק קצת מים ואני מצמיחה שורשים. מסתבסבת סביבך. כל כך הרבה דברים ראשוניים היו היום. בנאליים כאלה, כמו נשיקות וכמו חיבוקים. B MOVIES. דבילי.

אני מביאה את עצמי לחלוק איתך דברים, לעשות דברים, גם כשהם בתזמון קלוקל לחלוטין, עדיין. עצם העובדה שהוצאתי את זה. שאמרתי. אני לא מאמינה על עצמי שאני עושה את זה.

ואלוהים יודעת כמה שאני מקנאת לך, לו רק היה לך מושג. מצחיק שאמרת לי שאת מקנאת לי כי אני כל כך כרוכה סביבך בצורה בלתי מעורערת, לו רק היית יודעת.

defluo{BDOC} - לפעמים את עושה לי

לא לאהוב אותך יותר.

אני מתפכחת מכל זה. בא לי להיות לבד. לי לא לרדוף אחרי עננות. אחרי אספמיה. מעניין איך ייראה שבוע הבא?
את חושבת שאי פעם תהיי מאוהבת בי? על אמת, עם ניצוצות ותשוקה בלתי מתפשרת, לא כזו שנובעת מחרמנות. כזו שבאה מסערת נפש. מנגיעת שתי הנפשות ביחד.

תגידי מה שאת רוצה על ניאון ואור של נר. לא איכפת לי. אני רוצה לבהוק בעוז! אבל במקום זה אני שוברת את הפלורסנט.

גם ככה הוא עשה יותר מדי רעש

אני לא חושבת שאי פעם ריסנתי את עצמי כל כך.


בא לי להיות לבד. בא לי להחליט את זה, ושפתאום תרדפי אחרי. שתשי משהו כלשהו! שתצעקי, שתקנאי, שתחדרי אותי. שתצמידי אותי.
שתהיי יותר אקטיבית ממני למשל. שתחסמי לי את הפה ותקחי ממני את כל השליטה.


אני רוצה סשן.

כבר לא איכפת לי מי יהיה למעלה. זה הכל בולשיט נורא גדול בסוף היום.

defluo{BDOC} - אני כועסת על עצמי נורא עכשיו.

אני לא אוהבת אותך מספיק.

אני לא מקשיבה מספיק.

אני עושה המון טעויות דביליות ובא לי לרצוח את עצמי. אבל בינתיים, מתקשרת אליך יותר מדי, כי אני סתומה.

ממאיסה את עצמי עלייך. זה מה שזה קורה פה.

אני לא יכולה לומר לך כל מיני דברים כמו שהייתי רוצה שתעשי לי הפתעה ותבואי לשושן, בלי שאני אדע. רק כי גם את מתגעגעת אלי קצת.

אני מתגעגעת.

defluo{BDOC} - זהו.

סופי,

חתום.

הודעה אחרונה שאני מגיבה בתוך הפוסט הזה.

אנחנו נפרדנו,
יפה שעה אחת קודם, אבל השעה התאחרה לה לבוא.

הייתי במסיבה מטורפת.

בחמש לפנות בוקר התעוררתי כי מי ששכבתי לצידו העיר אותי. או שאולי אני הערתי אותו.

במהלך הקשר שלנו הספקתי להפנות לאהבה שלי אליך גב שלוש פעמים ולהיות עם שלושה אנשים שונים.

אני אוהבת אותך, וזה יותר מדי.

אז כוסעמק.

הנה הם באים, ימים של שקט.

defluo{BDOC} - אני לא מבינה לפעמים למה את רוצה להיות חברה שלי.

באמת שלא.

אבל שיהיה.

defluo{BDOC} - לעזאזל איתך לעזאזל איתך לעזאזל איתך.

איך זה שאני עדיין מאוהבת?

איך?!

קיבינימט איתך. גם כן.

אני מסובבת בראש הראש שלי מסובב.

והוא סב אחריך.

קיבינימט-

אלף קיבינימטים

defluo{BDOC} - תסבירי לי משהו אחד.

איך זה הגיוני שאני יוצאת מהמקלחת, נקייה וריחנית, וכל מה שאני באה לעשות זה לנשק אותך.

איך זה הגיוני איך?
הא?

היום נאמר- לעזאזל-
אלף עזאזלים.

מחר נקום אדם חדש.

defluo{BDOC} - איך זה יכול להיות איך?

רק כשאת שיכורה את מסוגלת להביא את עצמך, לבעול אותי בלשון שלך, לחדור אותי, לעשות איתי חצי סקס באמצע המועדון. להתחיל חצי סשן.

ולהעלם ולא לראות שאני צריכה אותך.

היום אני שבורה לרסיסים ומחר נמהל אותם במים כדי לעשות תמיסה, שזה סוג של להיות מאוחה, גם אם זה קווץ'.

defluo{BDOC} - הבדיחה של היום היא זו,
(לא מצחיק כמו עצוב)

דפלואו לא יכולה שלא לפנטז על ערב אחד הזוי

שבו את לוחשת באוזניי,

מבקשת אותי לצעוק את השם שלך באמצע המועדון

מתעלמת מזוגות העיניים שלבטח ננעצו בנו

מתעלמת מהעובדה שאני לא באמת רוצה להיות למטה

שזה לא באמת אני להיות נשלטת

ועכשיו כל מה שאני עושה זה לחשוב עליך מחשבות לא טהורות

לצעוק את השם שלך אל תוך הכרית שלי

אורגזמה אחרי אורגזמה

אני לבד עלובה.

מוזר, הייתי חושבת שאני גבוהה יותר ממה שאני באמת.

עפר לרגלייך, אדמה כבושה.

מתחננת לעוד, לא מעיזה באמת לבקש.

קוראת אותך, נמוכה ועלובה בעצמך. אל מול הגבר התורני.

יום יבוא ואפסיק את השטות הזו. אתגבר עלייך. אני באמת מאמינה.

כמה נוראית ההמצאה הזו של אלוהים, נשים.

defluo{BDOC} - הזמן הוא דבר נזיל כל כך.
אני מסתכלת על הבלוג שלי, לא מבינה איך דברים שנראים לי כל כך רחוקים קרו לפני בסך הכל עשר שעות, שלושה ימים, שבוע, חודש.
ארבעה.

אנחנו מכירות ארבעה חודשים.

עשי בי כבשלך.

עשי אותי שלך.

אני לא יכולה יותר ככה.

את בטח מדושנת מעונג. את.

defluo{BDOC} - מדהים כמה שזמן הוא נזיל. כמו שכתוב בפוסט למעלה.

עבר שבוע ואני כבר לא מתכווצת בקנאה כשאני קוראת אותך.

טוב לך. וזה מעולה. אני חושבת שאני עומדת להתאהב במישהי אחרת. תכעסי עלי, לא באמת איכפת לי.

אני רוצה אותה. ואני רוצה משהו נורמלי.

את תכעסי על זה אבל אני באמת מאמינה שאת מוציאה את הרע ממני. אני רוצה להכאיב לך בגלל זה שאת לא נותנת מעצמך. ובזאת לא הכוונה לכאב משחרר ואוהב, אבל כזה כמו מה שהיה כשעשיתי סשן מול הפרצוף שלך.

נון, אני מרפה. אני מרפה ממך. ואני משוחררת.
כמה מרגיעה העובדה שהגעתי לספייס לא איתך, אחרת לעולם לא הייתי מתגברת עלייך. לעולם.

זה הכל עניין של אגואים. בחיי.

מדהים שאני ממש צריכה אומץ כדי להגיד כזה דבר. לא?