יש לקרוא פוסט זה בקול של ילדה בכיתה ו'. אופן הכתיבה יהיה דומה לאופן בו ילדה בכיתה ו' כותבת.
עימכן ועמכם הסליחה.
היום היה היום הראשון של בית הספר. אחרי חופש גדול שהיה נורא גדול פתאום חוזרים למקום הזה עם השיעורים והמטלות והמורות. התפנקתי במיטה בבוקר עם החתול שלי החמוד ואמא הכינה לי שני סנדוויצ'ים נורא טעימים (בעצם זו הייתי אני שהכנתי אבל נו שיהיה*) ועוד כל מיני הפתעות כדי שיהיה לי כיף ביום הראשון. איזה בעסה שאתמול היה לי מחזור. איכס מחזור. אבל לא נורא.
הלכתי לשיעור הראשון ביפנית והמורה דיברה נורא מהר ולא הבנתי שום דבר אבל ככה גם היה בכיתה ב' בשנה שעברה ולכן זה לא ממש מפתיע שזה ככה גם השנה. אפילו שלא עליתי לכיתה ג'. לא נורא. הילדים בכיתה החדשה ממש חננים מעצבנים והאווירה נורא מגעילה כזו. אבל יש לי כמה חברים אז אני חושבת שיהיה בסדר. הכי עצוב לפגוש את החברים שלי שעלו לכיתה ג' ששואלים איפה אני ואיך זה שאני לא איתם בכיתה. אבל אני לא מתביישת ואני מנסה לצחוק על זה. יש כל מיני תורים למזכירה בהפסקות. אני חושבת שזה בגלל שכל הילדים קצת מבולבלים כי היה חופש גדול מדי והם לא יודעים מה לעשות. עוד כמה זמן אני צריכה לכתוב עבודת כיתה נורא גדולה ודחיתי את זה כל החופש אבל המזכירה אמרה לי שיהיה בסדר ושמותר לי. כי אני מיוחדת.
סתם בצחוק.
מסתבר שהמזכירה הזו סתם פרסמה זמן שצריך להגיש את העבודת כיתה ובעצם עבדה על כולם בעיניים. אבל לי היא אמרה בסוד שזה בסדר אם אני אגיש עוד קצת זמן את העבודה ולא ישר עכשיו. יש!
ואזזזזז. היה שיעור ספרות.
היה נורא כיף בשיעור ספרות. דיברנו על כל מיני משוררים ידועים.. ויש כמה ילדים שסתם עשו רוח. אז גם אני עשיתי רוח. והמורה ממש טובה. ונחמדה ויפה גם. והיא לא נותנת למופרעים להשתלט על השיעור. וגם לא לרחפנים, כמוני...
אז עכשיו יש לי המון חשק להתכונן לשיעור הבא איתה כי היא נורא טובה.
הו דנה.
😄
מסתבר שיהיו המון שיעורי בית בשיעור ספרות הזה אבל לא איכפת לי. אני אהיה התלמידה הכי טובה.
_______________________________
ובתרגום חופשי=
אני מניחה למלחמה נגד ההורמונים רק לכמה רגעים. יש לי מרצה חדשה לקורס "יסודות השירה| והיא מהממת. ולסבית. הו הפנטזיה. הו דנה... כנראה שלא כזה נורא להיות בבית ספר אחרי הכל...
_______________________________
תקציר- שנת הלימודים החלה. הכל יהיה בסדר. באמת. כן המורה, הו דנה. די למלחמה בהורמונים! הו דנה. כן המורה. . .
לפני 19 שנים. 30 באוקטובר 2005 בשעה 15:29