היורדים- נפולת של נמושות

היום היה ערב הדראג הכי מרגש שאי פעם נכחתי/הופעתי בו.
אני לא זוכר/ת מתי התרגשתי כל כך לפני הופעה, מתי היה לי חשוב כל כך להופיע.
ולדעת שמעריכים אותך. ולדעת שבאמת אוהבים את מה שאני עושה.
בסוף הערב שרנו את seasons of love מהמחזמר RENT מברודוויי. באמצע דני יאיר שר את הסולו שלו והכל היה מלא נרות. השושן פשוט היה מלא נרות, מואר. ערב למען המלחמה באיידס.

היה פשוט מרגש.

אני לא יכולה סתם ללכת לישון.
ואני יודעת שזה נשמע דבילי.
אבל פשוט יותר מדי מדהים לי.

וההומור השחור. . . הוווו מייי..
שניה לפני הסוף אני ושותפי לפשע שרנו קטע מתוך team america שקוראים לו everyone has AIDS וזה פשוט הרג את הקהל מצחוק.

כשחושבים על זה- אני הייתי הנאמבר הסוגר!!

ייה.

מדהים מדהים מדהים. בחיי. ערב בלתי נשכח. כל כך כיף להיות בירושלים.
הזמן בתוך הקופסאת סרדינים הזו, כמו טס מעלינו, הוא שייך לספירות אחרות, לא שייך באמת לאנשים שבתוך הפאב הקטנטון הזה, לא באמת נוגע. כבר שלוש לפנות בוקר.
יאללה. מיטה. מחר יום עבודה מחר.