הצום נגמר כמעט. אני חולה ולא מרגישה טוב. זו פעם ראשונה שאני ישנתי כמעט את כל יום כיפור.
לא מרגישים פה חג בכלל בכלל.. עברו כל כך הרבה חגים וכל כך הרבה שנים שזה כבר לא כל כך מזיז לי.
ההחלטה לשנה הבאה, להפוך פחות אקסהיביציוניסטית וקצת יותר מופנמת. להתמקד בלימודים, לדאוג לעצמי, להפוך לאדם טוב יותר. להקשיב יותר מאשר לדבר. להפסיק לדבר על עצמי, על ישראל, על יהדות, על לסביUת, להפסיק לדבר כל כך הרבה. זה מפריע לי ואני רוצה לשנות את זה. אני רוצה לעשות יותר מעשים טובים ופחות לחטוא בין אם זה במחשבות לא טהורות ובין אם זה במעשים רעים.
אמא הולכת לעבור לגור איתנו. היא מצאה עבודה כאופר והולכת לעשות את זה בשנה הקרובה ותבוא אלינו לעשות שבת כל איזה שבועיים. אנחנו נעמיד פנים שאנחנו לא פרודות. זה מספיק קשה להתמודד עם אמא שלי ביום יום בלי שהיא תטיף לי מוסר. היא לא צריכה לדעת שהזוגיות לא קיימת. זה לא כאילו שהיא תשים לב ממילא. מעולם לא היינו זוג של פוצי מוצי..
מאז שנפרדנו היא נראית יותר ויותר טוב. היא מאושרת. אני שמחה בשבילה והחלטתי ליישם את זה על עצמי גם כן. אני הולכת להיות מאושרת ושמחה בחלקי בלי שאף אחד יגרום לזה לקרות. אני יותר מדי תלויה בה ריגשית והחלטתי לנתק את זה. מספיק.
ברור לי שאני קצת סותרת את עצמי פה כי אני מצד אחד אומרת שאני אפסיק לדבר כל כך הרבה ומצד שני שופכת את הקרביים בבלוג אבל במובן מסויים הכלוב מנותק מהחיים שלי וזה כאילו שאני צועקת לתור בור.. אף אחד לא באמת שומע מסביב.. אז הבלוג לא נחשב!! מובן!?
אז מה ההחלטות של כולם לקראת השנה החדשה? מה עבר עליכם בצום?
לפני 14 שנים. 18 בספטמבר 2010 בשעה 8:08
