אולי בגלל שהאהבה הזו מטריפה אותי. לא יודעת. אנחנו יחד כבר כמעט ארבע שנים. תלוי איך סופרים. אתמול דיברנו קצת. רבנו שלשום (איכשהו אנחנו תמיד רבות בגללי, הפעם זה היה בגלל שיצאתי על חמותי בלי קשר לכלום ופשוט לא הפסקתי להיות פוגענית. קצת אחרי, הזוגה התקשרה ויצא שרבתי גם איתה). אחרי הריב החלטתי שאני לא אצור קשר ואני אתן לה ספייס ואהיה קצת פחות דבק מעיק. תמיד כשאני מחליטה לעשות משהו כזה, לשחק אותה קולית ולא לכתוב לה בכמויות שאני בדרך כלל כותבת, כי מה, אנחנו "נשואות בציבור", אני יכולה להסתמס איתה מלא בלי לדאוג, נכון? בקיצור, תמיד כשאני מחליטה לשחרר ולא ליצור קשר זה מכאיב לי רצח. אני מתה לדבר איתה ואני צריכה להסיח את דעתי מזה. אז לא ציפיתי לשיחה ממנה. חשבתי שהיא כועסת ולא רוצה לדבר איתי אני חשבתי שאני אחזיק מעמד יומיים, אולי אפילו שלושה. אבל קולית ככל שאני (לא) עדיין בדקתי את הטלפון כל דקה לראות אם היא יצרה קשר. היו לי חמש שיחות שלא נענו ממנה. זה בסדר, אנחנו נשואות בציבור, היא יכולה גם להתקשר עשר פעמים. התקשרתי אליה מיד. אני לא באמת חזקה בקטע של לשחק אותה הארד טו גט, כאמור, אני מאוהבת בה בטירוף. היא רצתה לדעת אם יש לה לאן לחזור, אם עדיין יש לה בית לחזור אליו. אז סיפרתי לה כמה שאני אוהבת אותה וביקשתי שתעזור לי להבין איך זה שאני עדיין מאוהבת בה בטירוף כמו שרק רומן לסבי יכול ליצור.. שאלתי אותה איך זה הגיוני אחרי שנים לא מבוטלות אני עדיין כל כך מתחרפנת ממנה.
אז כמסתבר אנחנו מאוהבות כי הגילגול נפש מספר 79658 שלה התאהב בגילגול הנפש מספר 80000 שלי ו אנחנו כל הזמן משתנות אבל ממשיכות ליפול שבי אחת בקסמה של האחרת. היא כמובן אמרה את זה בצורה קצת יותר מוצלחת אבל זו היתה שיחת ווייבר אז אין לי ארכיון מדויק.
בסופו של יום אני חוזרת ומתאהבת בה כל פעם מחדש והיא בי. אחרי שסיימנו לבכות ונרגענו קצת שאלתי אותה אם אני טובה לה. אם אני עושה לה טוב שזו שאלה קצת מטופשת בהתחשב בעובדה שגרמתי לה לבכות במשך יום או יומיים.. היא ענתה "איזו מין שאלה זו" אז הקנטתי אותה שאולי עכשיו זה לא התזמון הנכון לשאול אם אני עושה לה טוב ואולי אחרי שנהיה במיטה היא תוכל לענות "כן! אלוהים זה טוב! רק אל תפסיקי!" אז היא צחקה ואמרה שאני מפגרת. :-)
בגלל שהיתה שנה קשה ודיכאונית, לא ממש יצא לנו להיות באינטימיות הרבה פעמים. לי זה הרגיש כאילו ככל שהיא נעשית יותר א-מינית, ככה אני יותר רוצה אותה. יש סיבה שאנשים משחקים אותה הארד טו גט, זה עובד, תמיד... ההבדל היחידי הוא שהיא לא משחקת אותה, היא באמת לא מסוגלת ואני סובלנית ומחכה שהיא תחזור אלי. מחכה שהיא תרצה אותי.
אז כן, אני מתגעגעת אליה בטירוף אבל קצת התגעגעתי אליה עוד לפני שהיא נסעה. אני חושבת שאני פשוט אצטרך לגרום לה לרצות אותי. אולי אני אשחק אותה הארד טו גט. אני אחזיק מעמד לפחות יום שלם כל עוד זה לא אחד מימי סוף השבוע. אני אצליח לגרום לה לרצות אותי.. היי, קינוורטי לא מעט סטרייטיות בזמנו, אני עושה אחלה של עיסוי שמנים היא רק צריכה לבוא למיטה בשעה סבירה.
Trust me, I'll be a Dr one day
and I'm very good with my hands...
