לפני 18 שנים. 3 באוגוסט 2006 בשעה 3:49
יש עבודה חדשה. ובעבודה יש אינטרנט ומעט פרטיות.
ופתאום יש מבזקי חדשות בכלוב. לא משהו שחשבתי עליו. המלחמה נמשכת. אני רחוק. לפחות מצאתי אתר טוב שדרכו אפשר לכתוב בעברית לא משנה איפה אתה נמצא.
בבטן יש לי אוכל תוצרת בית. בבית אישה אוהבת איתה אני רבה כל הזמן כי שתינו עקשניות יותר מדי ועוד רבע שעה נגמרת לי ההפסקה. אני מאמינה שיהיה טוב. אבל מרגיש לי כאילו שצריך לעבור עוד קצת זמן עד לטוב הזה. מאוד קשה לי המעבר הזה. הניתוק. הבדידות הנוראית הזו. אולי עכשיו כשיש שגרה של 5 ימי עבודה מלאים אולי עכשיו קצת ייטב. אני אוהבת את כל העולם שלי הישראלי. אני מתאחרת לקרוא חדשות ולא ממש בלב העניינים אבל תחושה אחת מתחילה לשלוט- יהיה טוב.
