חשבתי על זה לעומק.
אני לא מבולבלת.
אפילו לא קצת.
אני יודעת נורא טוב מה אני רוצה.
זה אפילו כבר לא נהיה עניין של סקס.
מידרתי את זה ממני.
זה משהו אחר.
אני לא באמת low maintence.
אני זקוקה לתחזוקה גבוהה מאוד.
פשוט תחזוקה אחרת משל רוב האנשים.
לא עושה ניתוח של שתינו כרגע.
באמת נמאס לי מזה.
אבל לא בונים אש
לא מבנים תשוקה.
זה לא משהו שגדל עם הזמן
זה בולשיט לצפות שזה יגיע
אני לא רגילה לחיות
כל כך בצורה לא מרוכזת.
אני לא רגילה להיות בלי.
נורא קל לי לשחק משחקים.
זה דבר פשוט מתוק.
כמו סוכר הוא מותך מתוך ספר בישול
צבעוני
אני יכולה להיכנס לסלוט הזה של גבר.
כל כך בקלות להיות בסלוט הזה.
את לא תאמיני. אפילו על עצמי אני יכולה לעבוד.
אני יכולה לצאת, לזיין את העולם, ולא להרגיש כלום
אני יודעת כי עשיתי את זה.
I don't fuck, anymore
and I don't fuck around, either
אולי זה נקרה להיות חלש
אולי זה נקרא להיות אמיתי.
זה הרבה להתמודד, אבל זה הכי נכון.
יסתכלו יגידו, ילדה, מה כבר מבינה.
לא יודעת מה איתך אבל אני הכי אוהבת
לדבר דווקא עם ילדים
הם היצורים הכי אמיתיים שיש
והכי חכמים.
הם יכולים להיות נורא רעים אבל כשהם באמת אוהבים
הם באמת אוהבים אותך, עד הסוף.
חבל שהתבגרתי ואני כבר לא באמת ילדה
לא. לא באמת ילדה.
בכלל הייתי אמורה לכתוב על "כמה טוב ישנתי".
ככה במיטה מכורבלת איתך,
על הקלות שלא תיאמן שבא התעוררתי
על השלווה שזה נוסך בי
אולי זה אדי האלכוהול, שעוד מפעפעים בדם
הסחרור של הראש הטיפש שלי
בהצלחה לעצמי במבחן של עצמי.
אולי מתישהו יהיו לי תשובות.
לפני 19 שנים. 30 ביוני 2005 בשעה 3:54