לפני 6 שנים. 14 בפברואר 2018 בשעה 8:28
יום אהבה שמח לכולנו.
אבל אבל... אין לי אהבה.
למרות זאת אני מתקשר לזאתי שתבוא, לזאתי שאוהב, להגיד לה,
שאני רק מתקשר להגיד לה, שאני אוהב אותה.
הנוף בסוואנה שלי
מילים מילים ואת משמעותן, יבוא לו גל ישטוף אותן.לפני 6 שנים. 13 בפברואר 2018 בשעה 15:29
ג'בטה באופה הלחם החדש שלי.
יצא פצצה.
שלושה אנשים, חיסלנו כיכר וחצי.
לפני 6 שנים. 11 בפברואר 2018 בשעה 18:05
רכשתי אופה לחם.
הוא כבר בעבודה כדי להכין ג'בטה.
אני מאד אוהב לחמים.
איזה כיף.
בספר המתכונים אמרו לשים תכנית 6 (בצק) אבל במדריך של המכשיר כתוב ש- 6 זה אפיה מהירה ו- 8 זה בצק.
יצא לא רע הלחם שאמור היה להיות בצק. לחם לבן מהיר שמוכן תוך שעה. אנסה אותו שוב עם מתכון של לחם לבן.
אני מתחיל מהתחלה שוב עם תכנית 8 (בצק). OCD אמרנו כבר?
איזה כיף. בא לנו לחם, תוך שעה יש לחם מגניב וטרי מוכן. יש את כל המצרכים בבית.
ואנחנו אוכלים פה סרטים עם לחם שמקבל עובש ועניינים. לחם חם וטרי באפס מאמץ.
ואני כל כך אוהב לחם טרי.
3 דקות הכנה. 3 דקות לשטוף את התבנית. מגניב לגמרי.
פשוט איכות חיים.
רכישה מצוינת.
איך זה שלקח לי כל כך הרבה שנים לגלות את ההמצאה הגאונית הזו.
איך אבי היה אומר: כל החיים אנחנו לומדים ולבסוף מתים טיפשים.
לפני 6 שנים. 7 בפברואר 2018 בשעה 16:08
הבן הבינוני שלנו הגיע היום הביתה לחופשת שחרור.
איזה כיף.
תמה לה תקופה של שלוש שנים.
הוא קיבל ערימה ענקית של מתנות מהשירות הצבאי שלו.
הצבא הצליח לעשות ממנו גבר גבר.
אבל לכל דבר טוב יש סוף.
הופ הופ הופ הוריי.
לפני 6 שנים. 1 בפברואר 2018 בשעה 14:21
אישתו של איש אחד נעלמה ולא חזרה בלילה הביתה.
יום למחרת חזרה והוא שאל אותה בעצבים: מה זה, איפה היית?
אישתו ענתה: אל תשאל. איך שיצאתי מהבית, תפסו אותי שלושה כושים, לקחו אותי למקלט ובמשך שני לילות פירקו לי את הצורה.
הוא אמר: איזה שני לילות? נעדרת רק אתמול בלילה.
היא ענתה: אני הולכת גם היום.
לפני 6 שנים. 28 בינואר 2018 בשעה 9:56
לא הרבה נכתב על דום ספייס. הרבה פעמים נשאלתי: מה זה עושה לך כשאתה עושה לי את זה?
דום ספייס.
במקום הזה אני מרגיש כל יכול. כל העולם בידיים שלי.
האורה שקורנת ממני כמה ימים אחרי, גורמת לכל האנשים שאני פוגש להמשך אלי באופן בלתי נשלט.
***
חזרתי ביום שישי מהנסיעה הזו לרוסיה בדום ספייס, שחבל על הזמן.
***
זו לי פעם ראשונה בחיים, שאני מנכ"ל. התפקיד מאתגר אותי עד לקצה גבול יכולתי. תוסיפו לזה את פער השפה, פער המנטליות, מדינה שאני לא מבין כיצד היא מתנהלת בכלל ונושא, שאני כלל לא מכיר (קידוחי נפט, גז ומים). אתגר רציני.
בשבועיים האחרונים לקחתי את כל החברה, לרכיבה מסחררת. פניות חדות עם שני גלגלים באוויר. כל הפניות מחושבות, מתוכננות בקפידה, עשויות להפליא.
אחרי שני ביקורים של שבועיים ברוסיה. אין לי צורך בתרגום לחצי ממה שמדברים איתי ברוסית. מסתבר, שגם אלי הגיעו הגנים של הכשרון ללימוד שפות, שיש במשפחה שלי.
כשכתבתי בקבוצה ילדים פצפונים שלנו את זה, הזדעק בני הבכור ואמר: למה רק עלי פסחו הגנים האלה. עניתי לו, שאנחנו Late bloomers, שהרי גם אני רק עכשיו גיליתי, שהגנים לא פסחו עלי.
אני במסע הזוי להשיג את ה- Get away money שלי.
***
איזה כיף.
לפני 6 שנים. 13 בינואר 2018 בשעה 15:48
בעוד כמה שעות אנחנו ממריאים ב 1 בלילה.
בביקור הקודם, עמדתי בשלג, במינוס 20 מעלות, עם גטקס, מכנסים, זקט פליז וכובע צמר ועישנתי בנחת. הבעלים של החברה אמר לי שנהיה לו קר כשהוא רואה אותי. אמרתי לו שהוא רוסי בלאי. ושמינוס 20 בתחת שלי.
אתמול עשה לנו טיזינג ושלח לנו תמונה של לוח השעונים באוטו של אחד העובדים בחברה.
המתבונן היסודי יכול להבחין בטמפרטורה של מינוס 38 מעלות.
תכף נראה אם גם מינוס 38 יהיה בתחת שלי ובאיזה אופן בדיוק.
לפני 6 שנים. 12 בינואר 2018 בשעה 17:47
אתמול היו אצלי כל הגוזלים, שני הגדולים עם בנות זוגם. עשינו סטייקים על האש. היה פשוט כיף צרוף. מחמם את הלב ואת הנשמה.
***
מצאתי את עצמי ממנכל חברה ברוסיה שמייצרת ציוד לקידוחי נפט וגז ולחקלאות.
מוצאי שבת אנחנו נוסעים צוות של ארבעה אנשים לאופה ברוסיה לכמעט שבועיים. הבאתי איתי בנוסף לזה, שנסע איתי בנסיעה הקודמת (שעושה רילוקיישן לרוסיה), שני מומחים.
הפעם זה שיא החורף, הקור במיטבו. למרות שהתחזית מראה שבועיים אביביים.
פשוט הרפתקה הזוייה ברמות.
רכבת הרים ברמות בלתי נתפשות.
***
איכשהו עושה לי את הרושם שאיבדתי את המיומנות להתחיל עם בחורות. זה לא נראה סביר שכל אלה שיצא לי לשוחח איתן, לא מתאימות בכלל. למרות שיש מצב, שזה אכן כך. אולי משהו זז במפת הכוכבים שלי או אולי בזו של העולם.
***
עכשיו, מעבר בלהצליח בהרפתקאה המטורפת הזו, וכנראה אשיג את ה- Get A Way money, אני מתכוון לאייש את הפוזיציה של בת זוג. זה מה שנשאר.
אני אדם זוגי. זה לא בגנים שלי יותר מחצי שנה בלי בת זוג.
מצרף שיר מקסים שעשוי לגרום לכמה לבכות, אבל לי לא. תקשיבו לכולו. פשוט מדהים.
לפני 6 שנים. 2 בינואר 2018 בשעה 5:27
לפני כמה חודשים, הייתה לבני הבינוני יום הולדת. בברכה כתבתי לו.
מצטט כאן את סיום הברכה:
אני כל כך בטוח בך, שתמצא בול בפוני, את מה שיעשה אותך מאושר. זה קטע בכלל, שהרי אני בגילך, הייתי כל כך לא בטוח בעצמי, מה הכיוון שבו אבחר.
גם אתה לא בטוח, אבל אני בטוח, בך, במה שתבחר. ואתה, בטח תדע את הנוסחה בדיוק ואפילו תוכל להסביר אותה, באופן מלומד, כמותי ומדוייק.
עלה והצלח בני היקר לי. בכל הבחירות הנכונות שתבחר. אה וגם, המון מזל טוב.
אוהב אותך, אבא.
לפני כמה ימים, התאספו לישיבה אצלנו בבית גם שני חברים של בני.
בני הציג להם, ממש בגדר מרשם קרב. כיצד להגיע ליעד של סיום תואר הנדסת תוכנה בטכניון. (עדכון לאחר הישיבה הזו, יש מצב שמצטרף לתוכנית עוד חבר שלהם).
תכנית עבודה, לו"ז, תקציב, יעדים, תנאי קבלה לכל שלב בתכנית, כולל חלופות. איך עושים פסיכומטרי והיכן, הולכים למכינה ומשם ממשיכים לתואר.
כל נסיונותי לשכנע אותם, שלא ילכו לטכניון עלו בתוהו. אני למדתי בטכניון הנדסת מחשבים והתקופה הזו הייתה תקופה חשוכה בחיי. הם פשוט גזלו ממני ארבע שנים מחיי, בהם חוץ מללמוד, לא היו לי חיים.
ברוח מה שכתבתי בברכה, בני הציג הסבר מלומד, כמותי ומדוייק, למה כדאי ללכת בדיוק במסלול הזה שתכנן.
עומד כאן קבל עם ועדה, חזי נפוח מגאווה.
איזה ילד צמח מהבן הבינוני שלי.
לפני 6 שנים. 19 בדצמבר 2017 בשעה 18:05
עוד ארבע שעות אנחנו יוצאים לשדה התעופה כדי להגיע ארצה מחר ב 13:30.
אין לי מילים לתאר את מה שקרה כאן. אני, בלוגר וותיק, אדם וורבאלי ידוע, מסביר מצויין. לא יודע לנסח משפטים שיוכלו לתאר את מה שקרה לי בנסיעה הזו. פשוט אזלו לי המילים. חלק מהמילים שיש לי לתאר את מה שקרה, אני ממש לא יכול לפרסם כאן.
עושה את הרושם, שכנראה נחזור לכאן ב 15/1/18 לעוד נסיעה של עשרה ימים.
יש מלא עבודה. יש אנשים נפלאים. יש מלא כסף.
נתנו לנו מתנות לקריסמס שאפשר לשלוח אותן בתור מזוודה מרוב שהן גדולות. למזלי הבאתי מזוודה שמלווה אותי כבר מלא שנים שיכולה להכיל את המתנה שקיבלתי וגם את זו של בן זוגי לנסיעה.
להתראות מחר בארץ הקודש.
בחיי שאני חי בסרט. שכה יהיה לי טוב.
קוואבאנגה, ממש לגמרי בכלל.
פפפ
מי היה מאמין?
אני לא. אבל עובדה.