הנוף בסוואנה שלי

פילה לברק בתנור. פשוט, מהיר ופשוט מעדן.

ארבעה נתחים משני דגים, של פילה לברק. להשכיב את הנתחים בפיירקס מצופה נייר אפייה, כשהעור למטה. שלושה חיתוכים קלים לנתחים, בכדי שהתערובת תחדור. קצת לימון, קצת מלח בישול, ראש שום שלם מעוך, שמן זית ורוזמרין. קוסברה ופטרוזיליה קצוצים. לחמם תנור מראש ל-180 מעלות. להפוך את הנתחים עם העור למעלה ולאפות 15 דקות.

בתאבון.

מוות של אדם קרוב. הדבר הכי קשה בחיים.

***

לפני שנה ורבע, דני, בן דוד ואחד החברים הכי טובים, שהיו לי בחיים, קיבל שטף דם חמור בגזע המוח. כתוצאה מזה היה משותק בחצי גוף ואיבד את יכולת הדיבור. בתהליך השיקום בבית לוינשטיין, הוא נתן פייט רציני והיה אומר שהוא צריך ללמד את הגוף שלו כמה מיומנויות מהתחלה. חזרה לו יכולת הדיבור והרגל המשותקת חזרה לתפקוד חלקי. כששוחרר הביתה כבר יכל להתקלח לבד, לחמם לעצמו אוכל ולתפקד.

באיזה רגע, הוא פשוט וויתר על להשתקם ואיבד רצון להמשיך. לפני כשבועיים ישבתי אצלו בבית ושטפתי אותו על זה שהוא לא חוזר לתפקוד עם עבודה (אפילו בהתנדבות). הוא כעס עלי על השטיפה הזו. לפני שלושה ימים, קיבל אירוע נוסף חמור ביותר ונקבע לו מוות קליני. בן 63 היה במותו. הוא חתם על כרטיס אדי והאיברים שנלקחו ממנו הצילו שלושה אנשים.

***

במהלך כל החיים, היינו ארבעה בני דודים, חברים טובים ממש. הרבה מעבר ליחסי משפחה. גרנו ביחד בדירות שכורות, עשינו את אותן הבחורות, בילינו המון ביחד. ממש המון.

למרות החברות הזו, היה לי קשה מאד להיות איתו ובשבילו מאז האירוע. היה לי מאד קשה לראות אותו ככה. אני, שכל מי שמכיר אותי, מכיר את היכולת האדירה שלי, להיות החבר הכי שיש. אבל במקרה הזה, כשלתי. אני מאד מתייסר על כך. אחרי שקרה האירוע הראשון, אמרתי לדני, בביקור בבית לוינשטין, תקשיב דני, אתה יכול לעבור לגור אצלי, אני אטפל בך. הוא לא רצה וכיבדתי את זה. בתקופה האחרונה כשראיתי שהוא וויתר, נצבט לי הלב. לגור ביחד עם מישהו שוויתר על החיים, זה משהו, שכבר ראיתי בעברי מה זה עשה למי שנשאר לטפל.

***

דני, בן דודי, חבר יקר שלי. אחד החברים הכי טובים שהיו לי בחיים. אתה תחסר לי מאד.

יהי זכרך ברוך.

לכתבה על הירח הערב

מיציתי את העניין הזה של להיות לבד בלי סאבית.

רק שתדעי, כן את, שאם זה יקח לך עוד הרבה זמן להגיע, תקבלי עונש.

עכשיו חזרתי מיומי הראשון באוניברסיטה. לימדתי C#.Net. היה פצצה. אני באנדרנלין ראש מטורף. לקחתי את הכיתה למסע במהירות של צ'יטה. טסנו בחומר. הרבצתי בהם תורה כולל תרגולים עצמיים. 3.5 שעות. אני בדום ספייס פצצה.

אתמול הייתי בפגישה מוזרה במפעל שמייצר ברזים לתעשייה. מסתבר שזה שוק ענק ברמות בלתי נתפשות. לא ידעתי בכלל. הגעתי לקונצרן ליד נצרת עם קרוב לעשר מפעלים פרושים על שטח עצום. מדהים.

היום הייתי באוניברסיטה ולימדתי, אז לא הייתי זמין כל כך. הוא שלח לי מייל מלא סופרלטיבים ורוצה מהר הצעת מחיר כדי להרים פרוטוטייפ ראשון לעוד חודש. מגניב לגמרי.

גשמי ברכה. מבול.

קוואבאנגה.

פעם מזמן, הייתי בטיפול פסיכולוגי. אחרי מלא זמן בטיפול, הגעתי לפגישה השבועית ואמרתי לפסיכולוג שלי: תשמע לאיזה תובנות הגעתי. נאמתי כרבע שעה ואז הוא אמר לי: בשעה טובה. אמרתי לו מה זאת אומרת בשעה טובה? הוא ענה לי בשעה טובה שהבנת את כל הדברים האלה. שאלתי: ידעת את כל זה כל הזמן ולא אמרת לי? הוא ענה לי: זה היה עוזר אם הייתי אומר? היית צריך להבין את זה בעצמך. אמרתי לו: אתה פשוט מניאק בן זונה שנתת לי להאבק עם העניינים האלה כל כך הרבה זמן ולא סיפרת לי.

החלטתי לפתוח בלוג מקצועי. כתבתי מאמר על שימוש בארדואינו לפרוטוטייפנג מהיר ופירסמתי בלינקדאין וקידמתי את הפרסום בפייסבוק.

אני מניח שזה יקדם את ההזדמנויות שלי לעשות פרויקטים בתור פרילנס. יש לי כמה רעיונות לפוסטים נוספים. הבא יהיה שימוש בארדואינו ל IOT ואחריו פוסט על מה פייתון עשתה לעולם שכולם עוברים אליה.

נראה כבר מה יצא מזה.

החברים שלי, שהייתי אצלם שף בהזמנה פורחים בבישולים מהמתכונים שלי למחמאותיהם הרבות של כל הנוכחים.

עכשיו הזמינו אותי לארוחת ערב והסכמתי.

היא אמרה לי שהם רוצים לעשות רוסטביף. ישר שאלתי מאיזה נתח? אמרה לי שהיא לא זוכרת את השם, אבל זה מספר 19 והקצב המליץ עליו לרוסטביף. בעיון מהיר גיליתי שזה ויסבראטן.

ויסבראטן. כן כן, שמעתם טוב, ויסבראטן. הקצב שלהם המליץ להם לעשות ממנו, תשבו רגע... רוסטביף. השם ישמור אותנו.

אמרתי לאישתו של חבר שלי, תשמעי נשמה, בפעם הקודמת הוא המליץ לך על פילה מדומה טרי, עכשיו על ויסבראטן, האיש הזה דפוק ברמות. את צריכה להחליף את הקצב שלך. ויסבראטן זה בישול של 3.5 שעות ולא מתאים לרוסטביף.

היא שאלה אותי אם אני מסכים לבוא לעזור בהכנת הרוסטביף. אמרתי לה שאני לא מוכן להיות חלק בעניין הזה ושאבוא לארח להם חברה בארוחת הערב. היא ענתה, שאביא איתי סנדוויץ' ותראה שאנחנו נעשה ממנו מעדן. איחלתי לה בהצלחה.

הקצביה שלי זה עיראקי בטירה ויש שם כמה קצבים. פעם אחד מהם המליץ לי על הנתח הזה להכנת צלי. מאז אני לא ביחסים איתו. נתח חרבאנה.

אני מתנצל על היותי משבית שמחה, אבל בשר אדום זה לא משהו לשחק איתו. אצלי זה נושא רציני.

האמת, שערבים כאלה בדרך כלל מייגעים ומתישים. מלאי נאומים של נארקסיסטים ומלל בלתי נדלה ומשעמם.

הערב היה מקסים, הפקה מצויינת ונהניתי מאד. מקום מקסים, בטבע, בלי פלצנות במיל.

היו כמה נאומים, נהלים, תעודות הצטיינות למרצים ואז הרצאה מקסימה ומרגשת של אליס מילר (זו שלחמה בבג"ץ נגד חיל האוויר לאפשר טייסות נשים בחיל האוויר).

אחרי ההרצאה דילגתי על ארוחת הערב ופרשתי. רציתי הביתה כבר. יצאתי לחנייה וראיתי ששמו בלונים על כל המכוניות, עם כיתוב של האוניברסיטה. בלונים תכלת. פשוט מקסים.

בלי פלצנות של מרצים וכאלה. ערב פשוט, הפקה כהלכה. עם קצב טוב ואירועים לרוב.

מאנגלינג של מורים.

קטע. אם מישהו היה אומר לי שאני עתיד להנות מהערב, לא הייתי מאמין לו. נהניתי.

מצרף קצת תמונות של הבלונים ושל הסיכום של אליס מילר על התובנות שלה ממה שעברה.