סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנוף בסוואנה שלי

מילים מילים ואת משמעותן, יבוא לו גל ישטוף אותן.
לפני 16 שנים. 11 בפברואר 2008 בשעה 17:01

אני רחוק מלהיות מומחה בהגדרה של התופעה שהיא Avoiding Personality, ב- DSM IV. מה שאני כן יכול זה לנסות ולתאר את זה בעיני, כאדם מן הישוב, שהריני להבטיח בזאת, שהמקסימום שאגיע אליו הינו בגדר פסיכולוגיה בגרוש, שגם בה יש ערך, בעיני לפחות, במקרה הזה.

התופעה של הפרעה נפשית שנקראת Avoiding Personality, מוגדרת ב- DSM IV, שהינה אנציקלופדיה של הפרעות נפשיות ומחלות נפש. לצורך כתיבת האנציקלופדיה הזו, הושקעו מאמצים רבים, לקטלג, לאפיין ולתת כלים לאבחן, את כל ההפרעות הנפשיות. זהו ספר כיס (עבה מדי מכדי להכניס לכיס), שמשמש כל פסיכיאטר מתחיל, כמו גם פסיכולוגים, בבואם לנתח הפרעות נפשיות אצל אנשים. תהליך האפיון של התופעות, הינו פשוט למדי, ורוב הפסיכיאטרים יכולים לאבחן אחרי שיחה של כשעה, או טיפה יותר מזה, בדיוק רב, את אוסף ההפרעות הנפשיות ומידתן אצל אדם שמגיע אליהם לאיבחון.

***

אני מתמקד בפוסט הזה, בהפרעה מאד מסויימת, שלאחר שאספתי סטטיסטיקה לא מדעית בעליל, הריני להצהיר בזאת, שלדעתי רוב חברי הקהילה, סובלים מהתופעה הזו. אני מודע ליומרניות שבהכרזה הבומבסטית הזו, אבל אני עומד לי מוכן, לספוג ביקורת עליה. עדיין אני מוצא ערך בהכרזה, מפאת חשיבות ההבנה, מה בין יתר הנושאים, הגורמים לאנשים להיות בדסמים. אני לא טוען שזה הגורם היחיד, אבל לטענתי, כנאמר בפוסט הזה, הוא גורם מאד משמעותי.

***

לאחר הקדמה ארוכה זו, אגש לתיאור התופעה, מבלי להזדקק לציטוט מילוני מתוך DSM IV, שאותו כל אחד יכול למצוא בקלות.

התופעה Avoiding Personality, הינה תופעה שבה אדם בגיל הינקות, (שבע שנות החלב, גיל 0-7), חווה חוויה אחת או יותר, שבה נוצר אצלו קישור בין מקום מוגן אוהב מחבק ואינטימי, לפגיעה וכאב. ההקשר הזה יכול לקרות כתוצאה מטעות בכלל, אפילו אצל הורים למופת, אוהבים וחיוביים, שמבלי משים, גורמים לכך.

אתן דוגמא למקרה. האמא מחבקת את הילד, והוא חש בחום עצום ורב. הוא נמס ומרגיש הכי מוכל ומוגן שבעולם. לפתע פתאום, מגיע האבא, ואומר משהו לאמא, שגורם לאמא, להזיז את הילד הצידה באופן גס, לדחוף אותו הצידה, ולצאת לריב עם האבא באגרסיביות גדולה. הילד במקרה הזה, חווה, דחייה, ופגיעה במקום המוגן שלו. מה שעלול לגרום לו, לקישור ריגשי, שכאשר הוא במקום המוגן שלו, הוא חשוף לפגיעה ריגשית עמוקה.

אין לקחת את הדוגמא הזו כמייצגת חלילה, זו רק דוגמא פשטנית. אין בכך גם כדי לומר, שמספיק במקרה אחד כזה, כדי לגרום להפרעה, קטונתי מלאפיין את התנאים הדרושים לכך.

***

אדם שסובל מהתסמונת הזו, מפתח בדרך כלל שיטת התמודדות עם החיים שהיא בגדר, "אם לא ארגיש לא אפגע". כתוצאה מזה, האדם חי בעמעום מסויים של הרגשות, ומוצא עצמו באחוזים נמוכים של "להרגיש". נדרש אצלו סף גבוה של חוויות שעשויות לגרום לו להרגיש ממש.

אני לא טוען שכל אדם שיש לו את התסמונת הזו, נהייה בדסמי. אבל אני טוען כאן, שלדעתי, רוב האנשים שחולקים את הסטייה הבדסמית, יש להם את אותה תסמונת.

אצל אותם אנשים, החוויה המטלטלת הבדסמית, גורמת להם להרגיש למרות כל ההגנות שלהם. אותה חוויה, מצליחה לעבור את "החומה" שהקימו, ולגרום להם להרגיש, אבל לגמרי ממש. זה סוד המשיכה של אותם אנשים לבדסם. סשן גורם להם להרגיש, למרות מנגנוני ההגנה שלהם, שמונעים מהם את זה. כל זה תוך כדי שהם סובלים מהתופעה, ומבלי יומרה שעצם החוויה מתקן משהו בתופעה שממנה הם סובלים {לא חסרים כאלה שמתיימרים לתקן בעצם החוויה את התסמונת. "מטפלים" מתיימרים לסוגיהם}. זה פשוט מאפשר להם "להרגיש", וזה הרבה, וזה בעל ערך גדול בעיני.

***

נתקלתי בעברי, בשיטת איבחון של תופעות פסיכולוגיות העושה שימוש בקריאה בכף היד. השיטה פותחה על ידי ד"ר ארנולד הולצמן. בשיטה הזו, יש דרך מאד קלה לאבחן, האם לאדם יש את התסמונת Avoiding Personality. לרבות תסמונות רבות אחרות. אני רחוק מלדעת לאבחן בשיטה הזו, אבל רכשתי מיומנות מסויימת, שמאפשרת לי, בדיוק לא מספיק גבוה אמנם, אבל עדיין מאפשרת לי לזהות את ההפרעה הנפשית הזו. יש לי חבר, שהוא מומחה בשיטה המדוברת, (ומאלה שמדריכים את השיטה שלו), וכמובן מתלמידיו של ד"ר ארנולד הולצמן, שגם אותו אני מכיר אישית. עשיתי שימוש ביכולת האיבחונית הזו, בכדי לזהות, את אותה תופעה, אצל רוב האנשים שפגשתי בקהילה.

***

לשם השלמות, מצרף לינק, לערך בוויקיפדיה.

שרפית​(שולטת) - היי צ'יטה. :)
אני ממש, אבל ממש, לא מסכימה איתך. :)
"רוב הפסיכיאטרים יכולים לאבחן אחרי שיחה של כשעה, או טיפה יותר מזה, בדיוק רב, את אוסף ההפרעות הנפשיות ומידתן אצל אדם שמגיע אליהם לאיבחון."
לא נכון. למדתי בקורסים עם כמה פסיכיאטרים ידועים, שהסבירו לנו איך הם מבצעים אבחונים, והמשפט הזה הוא לא נכון. לפסיכיאטר נדרש זמן וכמה שיחות ובדיקות כדי לאבחן.

האבחון הפסיכולוגי בגרוש שלי לכמה בדסמים שאני מכירה לא מזהה אצל רובם את ההפרעה הזאת.
יש שונות גדולה בין הסיבות לבחירה בבדסמ וסיבה הזאת לא נמצאת אצלי בראש הסולם.

יש לך בעיה של validity במבחן כף היד שאתה עורך.
במבט שטחי הוא לא נראה לי רציני. אי אפשר לשפוט אופי על פי צורת כף היד. אני חושבת שהפסיכיאטרים שאני מכירה מהלימודים היו מציעים לך בחיוך לנסות קריאה בקפה או קריאה בכוכבים.

אין לי פרופיל, אבל אולי ראינו אותך ואת אנושקה פעם באחת המסיבות. :) אתה לא תזהה. :)
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - זה בסדר גמור שאת לא מסכימה איתי.
האם יש משהו עקרוני בעובדה שלוקח 3 פגישות לאבחן ?
מהנסיון שלי, נמצא מתאם, לא מדעי כאמור.
יש לי בעייה גדולה של וולידיות ואני לא מתיימר להציג את הממצאים שלי כמאמר מדעי בכלל. זו בגדר התרשמות, ועדיין אני מוצא בה ערך.
חבל שאין לך פרופיל, שהרי כך, את נשארת בחושך בעיני. זה בסדר גמור בעיני, אבל מקשה עלי את הדיאלוג איתך.
תודה על התגובה המושקעת.
לפני 16 שנים
שרפית​(שולטת) - אמלא פרטים כשאחליט להיות אורחת קבועה במסיבות. :)

יש משהו עקרוני בזמן שנדרש לצורך אבחנה.
לפעמים ההתרשמות הראשונית מכסה דברים עמוקים, שלא מזהים בהתרשמות הראשונית. אני לא מכירה פסיכיאטר שיסכים לתת אבחנה על סמך שיחה של שעה. :)

קשה לאמר שיש סיבה מרכזית אחת לבחירה בבדסמ.
כשמכירים בדסמים מזהים את הסיבות לבחירה, אבל אין סיבה מרכזית ויחידה.

הבעיה בהתרשמות שלרוב מוצאים מה שמניחים מראש. אם רוצים להגיע למסקנות נכונות הכלים המדעיים הכרחיים. :) אני לא מציעה להתבסס על קריאה בכף היד. רוב המחקרים המדעיים לא מקבלים אותה כשיטת אבחון.
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - לא טענתי שזו הסיבה היחידה, אבל טענתי שהעיקרית, לדעתי כמובן.
לגבי הנכונות של אבחון בכף יד, וואללה, לא יהיו לזה כנראה הוכחות מדעיות בקרוב.
לפני 16 שנים
Lady Izadora​(שולטת){השד} - במצב שאתה מתאר שנוצרת הפרעה נפשית ואפילו לא במודע ראה דוגמת התינוק שחש דחוי תחושתי הלא מדעית שאם כך רוב האוכלוסיה סובלת מהפרעות כאלה ואחרות בלי קשר לבדסמ
}{
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - מה שאת אומרת מוגדר בפסיכולוגיה בגרוש שלי, כהשלכה (Projection).
משהו בגדר, אם לי יש את זה, אז כנראה לרובם יש.
בכל מקרה, את מקסימה איזי, ככה או אחרת.
}{
לפני 16 שנים
aka BODYGUARD - אין לי מושג לאן הלכת ובמה השתמשת..

כשתחזור תודיע, כי נעלמת לך..

חבל.
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - חחח
אני לא נעלמתי לשומקום
אני עדיין פה, מהיר כתמיד
לפני 16 שנים
פינקי לשלטון​(מתחלפת) - יש מצב שזה נכון (ולא על זה התגובה שלי)
אבל מצד שני צ'יטוס, דווקא נראה, שאצל לא מעט אנשים בדסמים, הרגישות שלהם לסביבה גבוהה מהאדם הונילי הממוצע (וגם זה בהכללה גורפת..)

מה דעתך?
אתה חושב שלחלק מהאנשים בדסמ "מוציא" אותם ממקום המבטחים שלהם, עד שהם הופכים אלהיות פילו רגישים יותר?

או שבעצם ניתן לומר מראש שאלה אנשים שנוטים להיות רגישים יותר, ואז, במקרה שבדסמ מצליח להוריד את ההגנות, הם פשוט מה שהם- אנשים רגישים יותר..

מבולבלים? גם אנחנו! חחחח

}{ איי לייק יו
ופטיש/ אובסיית הפסיקים שלך מאוד עוזרת לפעמים :)
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - את מדברת על נושא אחר, שהוא חשוב כמובן, אבל זה לא נושא הדיון פה.
פסיקים זה יאמי לגמרי
}{
לפני 16 שנים
פינקי לשלטון​(מתחלפת) - נו אבל אולי תגיד את דעתך בכל זאת {חיוך מתחנף}

זה פוסט הפוסט שלך (יעני השלב הבא של הפוסט שלך)

טוב בזמנך החופשי...
}{
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - אנשים בדסמים הם גם, בהרבה מקרים, מאד מיניים, מאד רגישים, בעלי יכולת הקשבה, עמוקים, ועוד מלא דברים.

הפוסט הזה עוסק במה הם שמביא אותם לשם.
}{
לפני 16 שנים
ישרה​(אחרת) - אווווווווו, אוההוווווווווווו. כמה שעות ואוכל להגיב. כרגיל קודם כל ולפני הכל - תודה! .
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - בבקשה מתוקה
חיבוק מחזק
}{
לפני 16 שנים
פינקי לשלטון​(מתחלפת) - בעצם יש לי גם מה להגיב לפוסט הזה
אני אסדר במספרים כמו גבר כדי שיהיה לי ברור
1. פסיכולוגיה זה נושא בעייתי.
לפי הפסיכולוגיה כולם חולים ברמה זו או אחרת במשהו זה או אחר. לא נראה לי אדם אחד שלפי תאוריות הפסיכולוגיה הוא לא לוקה במשהו.

2. לפי ההגדרות בויקיפדיה נראה שמדובר באנשים שמאוד מפחדים מקשר חברתי כלשהו, בין היתר בגלל הערכה עצמית נמוכה- שפה הקשר עם בדסמ נראה לי בעייתי. זה קורה אבל לא נראה לי מייצג.

3. אני מסכימה עם זה שלאנשים בדסמים יש סיכוי גבוה יותר שבילדות נקשר משהו בין חום ואהבה לכאב. זה הגיוני מאוד.

4. להגיד שאדם בדסמי לא יכול להרגיש "מאה אחוז" שלא בדרכים בדסמיות זה גם בעייתי.
לדעתי בדסמ הוא מעבר לתחושות הקונבנציונליות.
אם ניקח את העולם הונילי, כמגיע למאה אחוז, בדסמ, לאלה שזה מדבר אליהם, הוא יהיה מעל מאה אחוז, כי העומק הנפשי שם ו/או הפיזי הוא מעבר לגבולות הונילים.
אם מנרמלים את הערכים הנ"ל, יתקבל שרק בדסמ מגיע למאה אחוז...

בקיצ,לדעתי, יש דברים בגו. אנחנו לא פה סתם.
אבל מלא אנשים "מפחדים להרגיש" עד שהם עוברים את זה (או שלא). זו לא כזו תכונה יוצאת דופן.

}{ איזה חפרני זה פסיכולוגיה...
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - 1,2. יש כל מיני רמות בתופעה הזו. אני לא מדבר דווקא על הרמה הכי עמוקה. ברמה הכי עמוקה התופעות מוקצנות מאד.
4. לא אמרתי את זה, אמרתי שקשה לו. לגבי ההגעה ל- 100%, זה מאד בעייתי לשפוט. בכל מקרה, הגעה ללהרגיש לאדם בדסמי, נדרשת רמת ריגוש יותר גבוהה.

אנחנו פה לא סתם, ובכלל אין דבר שהוא סתם. לכל דבר יש סיבה. רוב האנשים מסוגלים להרגיש בלי סשן. הם וונילים בדרך כלל.

}{
לפני 16 שנים
fullspeed - יששששש! אולי סוף סוף אוכל להסתובב עם איבחון
}{
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - נו בשעה טובה ;-)
}{
לפני 16 שנים
Mpro​(שולט) - קטונתי מלהיות מומחה בהפרעות
אך ישנה בעיה להתמודד עם אמירה שלך שהיא מגיעה מאותו מקום
שיוצר את הבעיתיות באיבחון הכללי שעשית.

זה נכון שלא באמת עשית מחקר ואתה מדבר על ראיה והכרות שיטחית של אנשים
אך עדין כדי לבחון את הדברים במידה מסוימת של רצינות חיבים לבצע איזה שהיא השוואה
עם קבוצת חתך לפחות דומה שאין לה ענין בבדסם
כי להבנתי ישנם המון הפרעות או סימפטומים של הפרעות שרבים סובלים מהם אך אם נדע להסתכל נכון נגלה
שגם לאנשים "הרגילים " ישנם חלק גדול מהסימפטומים מה שמשנה את הדיון מאם יש לזה קשר לבדסם או מה מידת ההפרעות שקימות אצל אנשים ורמת ההשפעה עליהם.

בקיצור הבעיה שאני רואה היא הרבה פחות באם לאנשים ישנם הפרעות כאלו ואחרות אלא היכולת באמת לקשר אותם לבדסם.
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - לא טענתי למחקר מדעי.
מתוך עיני אני רואה.
יש הרבה לא בדסמים, שיש להם את התופעה הזו. לא אמרתי שלא. טענתי שמי שבסדמי, בדרך כלל יש לו את זה.
תודה
לפני 16 שנים
ישרה​(אחרת) - מה שבטוח זה שפתחת כאן דיון מעניין מעמיק ו"אחר" . בקריאה ראשונה שניה ושלישית (מה לעשות לוקחת אותך ברצינות), אכן החתיכות נכנסות לפאזל ודברייך נשמעים לי הגיוניים, ומכך גם נכונים.אבל (כמו כל פולניה..) נראה לי שיש משהו יותר חזק בבידיסמיות, מעבר לטראומת ילדות או ינקות , הרי 99% מהאנשים עוברים טראומה כזאת או אחרת בגילאים צעירים. או שבאמת 99% בידיאסמים (חבויים).... .
תודה מאסטר
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - תודה מאסטר ?
;-)
יש הרבה בדסמים חבויים, כמו גם הרבה עם ההפרעה הזו, שלא בדסמים בכלל. עדיין, מבין הבדסמים, לטענתי, לרובם יש את זה.
}{
לפני 16 שנים
משתמושים - אז קצת על מה אני חושבת על בדס"מ והנושקים לה.
לכל אדם יש סף גירוי שונה..נשמע מוכר.. אז זהו שזה גם מדעית. כ 10% מהאוכלוסיה סובלים מאי וויסות תחושתי. אז מה זה? זה סוג של תחושתיות יתר עם תת תחושתיות אצל אותו אדם(משתנה ע"י גורמים שונים ). יש אנשים הנוטים ליתר ויש לתת תחושתיות. לדעתי רוב הנשלטים/ נשלטות שמעלים את סף הכאב ע"י הסתגלות (בדיוק באותה דרך בה מטפלים בילדים הסובלים מבעיה זו -הסתגלות) אולי "סובלים"(או נהנים) מאי וויסות חושי.
הנאה, המוגברת ע"י עוד תחושות חזקות, היא חגיגה לתת תחושתיים (מנסיון) .
ובמחשבה נוספת בטח יש עוד כמה סיבות להדבק בבדס"מ, סיבות שעוד לא חשבנו עליהם או עוד לא הספקנו לחשוב עליהם (יחי הגמישות המחשבתית).
וגם אם לא הצלחתי להסביר את עצמי אל תפסיקו להנות..
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - או, שלום משתמושה.
יש הרבה איפיונים לאנשים בדסמים. אני בכלל קטונתי מלהכיר את כל האיפיונים בכלל.
עדיין, מנקודת המבט על ההפרעה המסויימת הזו, כך אני סבור.
יחי הגמישות המחשבתית.
חיבוק ענקי
}{
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - קראתי את מה שהבאת בפוסט עצמו ובתגובות לפוסט.

יש לי שאלה, האם הכוונה במה שתיארת לעיל לנשלטים/ות דווקא או שההנחה שלך היא שגם השולטים/ות הם כאלה?
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - שני עברי המגדר.
לשולטים, ההתמסרות, מורידה להם את ההגנות.
}{
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י