בעיני זוגיות, זה להיות כל ערב ביחד, כולל לינה משותפת, לישון כפיות, שבעה ימים בשבוע. רק בגין העובדה שאני שולט מתחשב, אני עשוי לשקול יום אחד בשבוע לשבת לבד בחושך, בתנאי שזה לא ערב שישי או ערבי חג כמובן.
הלב שלי פתוח, אני מורגל לחיות בזוגיות. התפנתה לי קוביה של בת זוג ואני מחפש למלא אותה בבת זוג חדשה.
מובן לי לגמרי שיש תהליך של הכרות שמבסס קשר כזה. זה לא מאפס למאה בארבע שניות. אבל אם עושים תיאום ציפיות לעתיד, לשם אני רוצה להגיע לבסוף. מוכן להיות סבלני לתהליך ולתת לו זמן. אבל אני לא מעוניין להסתפק בזוגיות חלקית.
זה לא שאני פוסל קשר אינטנסיבי פחות, זה בסדר גמור, אבל לא בשבילי.
***
הכרתי סאבית, שקשה לה עם זה. שאלתי אותה: אז כמה ימים את כן יכולה להיות איתי? היא גירדה בראש ואמרה: ימים א, ג ו-ה ושבת כן שבת לא.
מה זה זה? משמורת משותפת?
אז כאילו עכשיו אני צריך למצוא עוד סאבית לימים: ב, ד ושבת כן שבת לא?
אז זהו, שאני לא מעוניין בשתיים. אני רוצה בת זוג אחת.
אני מדמיין לעצמי, שפתאום אחת מהן מחליפה שבתות. לך תתמודד עם בעיות כאלה. מי צריך את זה בכלל?
***
למה צריך לסבך דברים פשוטים?
