אזקתי אותך למיטה, ידיים למעלה ורגליים מפושקות, הראש מונח על כרית, כך שתוכלי לראות הכל. התיישבתי מול הכוס שלך בשיכול רגליים, מרחתי בנדיבות קרם, ותחבתי לך שלוש אצבעות לכוס. אחרי פורפליי קצר, הרחבתי לארבע אצבעות ותחבתי את כל כף היד מלבד האגודל. את מתפתלת, נקרעת מבפנים. אני ממשיך, המבט מתחלף לי, המבט מתחלף לך למבט מתפלץ, את מתחננת להפוגה אבל זה לא יקרה ואת מבינה את זה. אני מצמיד את מאלץ האורגזמות לדגדגן שלך, מפעיל את החשמל וטוחן אותך עם כל כף היד שלי עד שאת צורחת ומשפריצה את נשמתך מהכוס.
***
אני רוצה להתייעל בגיפים המילוליים למקום שאוכל לכתוב מספיק תמציתי באופן שניתן לקרוא אותם באותו זמן שלוקח לצפות בגיף וויזואלי ועדיין זה יהיה מוחשי לא פחות.
תמדדו לי זמנים ואת איכות הוויזואליזציה בטקסט בבקשה.
***
כל זה בגדר תרגיל שאני עושה עם החברה החדשה שלי, שלקוח ממעשה הצונגי בונגי שלנו, בו אני מדובב גיפים תוך כדי ומצפה לאותו דבר ממנה.
מה כבר אני מבקש מה?
כל יום לקום בבוקר לפני עלות השחר. לצהול כמו סוסה מיוחמת, לדובב לי גיפים תוך כדי, להיות צעצועה משוכללת ויצירתית. לשאוב ממני את האבץ המיותר שיש באשכי. ולדעת לעשות את כל זה באופן שיגרה אותי עד כלות. כל בוקר, כדי שהיום שלי יתחיל נפלא ורגוע.
אני סבור שזה בהחלט סביר לבקש את המעט הזה.
זו הרי לא קייטנה לנערות מקהלה.
***
*מבוסס על סיפור אמיתי.
