הגיעה אלי סאבית. לא יודעת מה זה בכלל. סאבית דומית, מה שרוצים. לא לוקחת שבויים. פאם פאטאל. עשתה את כולם כמעט. היא וותיקה כאן ופתחה ניק חדש בשבילי. אמרו לה: אנחנו רוצים מלא. אמרה להם: מה שאתם רוצים ונתנה להם, ביג טיים. יודעת לדלוור מה שלא יהיה. פרועה ברמות, עשתה הכל, חוותה הכל. איך אמרה על השיר ששמה שמה היום אצלה בבלוג, עשיתי הכל, לא היו מספיק בתים בשיר לכתוב את מה שעשיתי. מידיעה עמוקה, שהמשפט הזה הכי נכון לגביה.
היא לוקחת שירים ידועים, מטייבת את מילות השיר בשביל מה שיש לה לומר לי, על בסיס יומיומי. לא רק שמתמללת, אפילו שרה ושולחת לי את השיר מוקלט. מפאת העובדה שהיא זייפנית ידועה, וגם בגין העובדה שהקול שלה כל כך יחודי, שכל מי שמכיר אותה יזהה מייד שזו היא, אני ברוב טובי מאפשר לה לא לפרסם את השירה עצמה, למרות שהיא נוגעת בי בנימי נפשי העמוקים. כל זה קורה על בסיס יום יומי. יצא לכם לקרוא אולי אחד מהם, אבל תשמעו, היא פשוט מצליחה לפרוט על נשמתי עם השירים הכמעט יומיים האלה שהיא מתמללת ושרה לי ושולחת במייל.
בכלל, זה פשוט נפלא מה שקורה לי איתה. היא נוגעת בנימי נשמתי העמוקים אפופי האבק, ככה כפייה, מרפרפת עם שרביטה, מרפרפת את אבק הפיות ונוגעת בנימי נפשי העמוקים שלא ידעו אור זמן רב.
איכשהו הפוסט האחרון שלה, הסב אליה את תשומת ליבכם, אבל אני רק רוצה לומר לכם, שעוד לא ראיתם כלום. היא פשוט מדהימה.
יש איזו תופעה בקהילה הזו, שיש לא מעט אנשים, שמישהי שנפרדה ממני, נראית להם באופן אוטומטי קסומה. אני ידוע שיש לי טעם טוב בנשים. וגם שאני מבין המון בסאבמישן (ככה אמרו לאקסיות שלי).
אבל תקשיבו לי עכשיו וברצינות, עושה לי את הרושם, ברצינות, שזאת לא תהיה אקסית שלי. זה פשוט נפלא לי ברמות בלתי נתפשות.
שלא יעלה בדעתכם לרגע, שזה היה פשוט איתה ארבעה וחצי החודשים הללו. היא פשוט פרא אדם. לא מחונכת במיל.
איכשהו, אולי בדרך נס כלשהיא, הצלחתי לשים עליה אוכף וללמד אותה איך הייתי רוצה שתתנהג. אני כבר לא נדרש להחזיק בנוקשות את הריתמה. מספיקה תנועה קלה שלי עם היד והיא מייד מבינה מה אני מבקש ונותנת לי בדיוק מה שאני רוצה. איך צורך להדק את הריתמה בכלל כמעט אף פעם. בטח שלא לצקצק בלשוני. פה ושם היו מקרים, שהייתי נעזר בקיין שלי אבל הוא לא נדרש יותר. חוץ מכאשר היא מבקשת מתןך אהבתה הגדולה לקיין המיוחד שלי מחומרים מרוכבים.
למרות מחאותיה שהיא לא יודעת מה זה סאבית, ולבטח לא יודעת שהיא רוצה בפוזיציה הזו מולי. נתתי לה לינק לפוסט שלי בפרופיל: מה זה סאבית. ושיקפתי לה שהיא כל מה שכתוב שם. אמרתי לה גם: שזה כל מה שאני רוצה. לא צריך כלום יותר מזה. היא הגיבה: נכון שאני נותנת לך כל מה שכתוב שמה. אמרתי לה: אז הכל דבש בכלל.
אבל תקשיבו, היא מדהימה ברמות ואתם טרם ראיתם ממנה כלום כמעט. אבל הבלתי ניתנת לאילוף הזו, למדה לציית לאחיזה שלי בריתמה שלי (/שלה). ובמידה ותעקבו אחריה, תגלו את אחת היצירות המופלאות של אלוהים או הטבע, או מה שזה לא יהיה. את הסאבית שלי, האישה שלי. זה לא עושה רושם, שזה בכלל עומד להסתיים אי פעם. לגמרי עושה את הרושם, שזו תחנתי האחרונה.
מה שמדהים, שבשירים שאתם בכלל לא צפיתם בהם, שגם היא מרגישה את אותו הדבר.
אני רוצה להודיע לכם קבל עם ועדה, שפתחתי לה את כל הצאקרות, מבלי אבחנה והיא ממקום שפעלה מהכוס וזיינה ועשתה, פתאום מרגישה, כל כך לגמרי, שלגמרי ממש בכלל. אני מזיין לה את הנשמה, בלי אבחנה, קורע לה את עצמות החזה ואוחז בנשמתה בידי. היא מתמסרת ללקיחה הזו שלי והיא שלי, וכאמור, עושה לגמרי את הרושם שלתמיד.
יש לי סאבית והיא מהממת ברמות בלתי נתפסות. למרות שהיתה פרא אדם, בלתי ניתנת לחינוך, לא של אף אחד. יש פה כאלה שיודעים מי היא ויודעים, שזה היה על גבול הבלתי אפשרי לחנך אותה, באמת. היא שלי ומחונכת כבר, שכה יהיה לנו טוב.
קוואבאנגה.
