פרצו אלינו הביתה, גנבו רק את שני המחשבים שלי ושל הגננת, ואת התיק של הגננת שיש בו בעיקר מסמכים. שינו את הסיסמא של הבנק וכרטיס האשראי שלי באינטרנט. למעשה לא יכולים לעשות עם זה כלום, כי ניתן לעקוב אחרי כל הפעולות שמבצעים. אחרי החג, אטפל באיתחול הסיסמאות מחדש.
החלפתי את הסיסמאות שלי בכל המקומות החשובים.
לא גנבו שני מסכי 19 אינץ, אבל את המסך LCD של הגננת גנבו.
נותר אצלנו מחשב אחד, של הילדים, שאותו לא גנבו. בעזרתו אני כותב.
במגרה של שולחן העבודה שלי, היה כסף גלוי, שאותו לא לקחו.
גנבו גם את הפלפון שלי מהעבודה, ואת הטלפון של הבית, בלי הבסיס שלו.
מערכת סטריאו של קולנוע ביתי לא נגנבה, כמו גם לא נגנבו תכשיטים של הגננת.
מוזר לגמרי.
יצאנו מהבית ב- 19:15 וחזרנו ב- 23:30. די מעט זמן.
באסה לגמרי.
עבדתי במחשבים בתור קבלן, וכל התוכנה שפיתחתי בחיי נמצאת במחשב שלי. אין לה ערך לאף אחד בכלל, חוץ ממני כמובן. יש לי גיבויים, אבל הם לא עדכניים. עשיתי גיבויים על דיסק ישן בתוך המחשב שלי.
כל התמונות שלי מהשנים האחרונות, אוסף המוסיקה שלי, מסמכים אישיים (שגם להם אין ערך לאף אחד).
כל החיים שלי במחשב שלי. על שלושה דיסקים קשיחים שבתוכו.
ממש באסה.
טוב נו.
מבט נחוש קדימה. יהיה טוב.
לפני 17 שנים. 2 באפריל 2007 בשעה 23:18