ביום ראשון יש לגננת יומולדת. יומולדת מאד משמעותי, כי הפעם היא הולכת לחגוג אותו, אבל ממש לגמרי. כל כך שכך, שהיא תשאיר את הטלפון שלה פתוח, וכל מי שיודע אותו, אבקש ממנו להתקשר אליה, ולאחל לה מזל טוב.
הפעם היא תקבל מתנות, ארוזות בעטיפות מתנה, עם שרוך והכל. ממני ולא רק, {כנראה}.
גננת יקרה. את עושה אותי מאושר, וזו מתנה בכלל, שלך, שאת יכולה בכלל, כי זה לגמרי לא פשוט, {אצלי לפחות}. את יודעת להיות אישה, להיות סאבית, ויש לך את אותה אינטליגנציה נשית, לדעת מתי ואיך, לנהוג, כדי לגרום לי, העבד שלך בעצם, לעשות כרצונך, ותוך כדי כל זה, להרגיש כאילו אני שולט בכלל, {מי ישמע}. הסוג הזה של חוכמה נשית, הוא בבסיס העובדה שאני כל כך מעריץ אותך, מעריץ את הנשיות שלך. זו תמצית החוכמה הנשית הזו בעצם, שגורמת לי להיות כל כך מאושר. {וגם טיפה התחת המדהים שלך}.
כל זה על רקע העובדה, שמלאו לנו תשעה חדשים ביחד {חוסך פוסטים בבלוג שלי}. תשעה ירחי לידה, שהביאו אותנו ליומולדת שלך, שכל כך קרוב לשלי. שהביאו אותנו לאושר צרוף כל כך, שעומדות לי דמעות בעיניים, כשאני כותב את זה.
ועכשיו ליומולדת.
אני נותן לך עונש, על זה שלא קיימת את החובות היומיות שלך. העונש הוא לחגוג את יום הולדתך, אבל ממש לגמרי ממש. אני מודיע לך, שהערב, זה יומולדת משפחתי, וממש, לא רק שכך, אני אף הולך להכריז על זה ככזה, בריש גלי.
כל כך שכך, שאני קורא לכל מי שזכה שיש לו את הטלפון שלך, להתקשר ולומר לך מזל טוב. כל זה ביום ראשון הקרוב.
כל זה למה בכלל ?
כי יום הולדת זה יום מאד חשוב. כי איכפת לי ממך ממש נורא לגמרי הרבה. כל כך שכך, שהפעם זה יהיה שונה. הפעם נתקן את כל מה שהיה. כל כך נתקן, שיהיה לך כיף צרוף. הפעם תקבלי דברים לא שימושיים כאלה, כמו שאת אוהבת, הפעם תפתחי מתנות עטופות בסרטים, הפעם תוכלי להזמין את החברים שלך הביתה. לא רק שכך, אותם אלו שיבואו, יתקבלו בהדר ובכבוד, ובשימחה גדולה.
למה כל זה בעצם ?
כי אני אוהב אותך, אנוצקה בלגנוצקה שלי. אוהב אותך כל כך, שרוצה עבורך רק טוב. כל כך שכך, שממש לגמרי בכלל.
שבי אחורה והשעני, כי אני המאסטר שלך מורה לך כך, בתור עונש בכלל, {מי ישמע}. עונש על כל אותם שנים, שלא קיבלת מספיק אהבה, כמו שמגיע לך, לדעתי לפחות.
אוהב אותך אנוצקה בלגנוצקה, עד לכוכבים וחזרה, 12 פעמים לפחות.
מזל טוב לך, אנוצקה, כל כך שכך, שממש לגמרי בכלל ממש.
חיבוק ענקי, כזה שיפוקק לך את כל העצמות, אבל רק ביום ראשון. ועד אז...... {מוציא לשון}.
לכו לכו ברכו אותה, את הזונה, כי היא בעונש בכלל. לשירשור היומולדת שלה.
וכדי שתבינו יותר את הרקע לפוסט הזה, תקראו אצלה. לפוסט שלה.
ועוד אחד.
לפני 17 שנים. 6 ביולי 2007 בשעה 16:37
