לפני שנתיים. 7 במרץ 2022 בשעה 12:41
"אוי, קיבלתי מחזור" היא אומרת מיד אחרי שסיימה להשתין. חיוך נבוך לבוש על פניה בשעה שהתחתונים שלה עדיין מופשלים מתחת לברכיים, רוכנת מעל השירותים, ומביטה בי מביט בה במבט שטוף זימה.
"מה את אומרת..." אני זורק את המלים לכיוונה, מחייך חיוך זדוני, נעמד מולה בפתח השירותים, כמו חוסם את דרכה החוצה, משלב את ידיי וממשיך להתבונן במבוכתה מבלי למצמץ.
"אל תחשוב על זה אפילו!" העיניים שלה אומרות לי.
שניות חולפות ואנחנו מוצאים את עצמנו בחדר השינה הגדול. אני מנשק אותה ומלטף את גופה הקטנטן, מרגיש בין אצבעותיי איך הוא נפתח אליי, קורא לי בשפתו, שפה שרק אני מבין, וקריאותיו מזמינות - בוא, תיכנס.
היא מרגישה באיבר הזקור שלי מבעד לשכבות של בד, מתחכך בה, חפץ לתבוע אותה אליו ולהטביע אותה בו. מיציה ניגרים בה וניחוח הצוף הנפלא שלה ממלא את תחתוניה.
שנינו עומדים בפתח החדר. אני לא זז. היא מנשקת אותי בפניי ובצווארי. יורדת על ברכייה אל תנוחה שהיא מכירה ואוהבת. ממתינה עם פה פתוח ומלקקת את שפתיה בשעה שאני שולף את החגורה שהיא רכשה עבורי כמתנה, פורם את כפתורי מכנסיי ומשחרר את החיה שבי. היא מתמלאת בי. היא מתמלאת באושר.
לא חולף זמן רב והיא מרגישה שהערתי אותה מחלום רטוב, תופס את גופה הקליל ומשליך אותו למיטה, מזיז אותה ומציב אותה על גבה, עם הראש מחוץ למיטה, ומשתעשע בה שעשועיי כביכול היתה הבובה שלי.
היא נחנקת ממני בזמן שהחיה מבקרת בגרון שלה, חודרת אליו בפראות, ועם כל חדירה שק האשכים הולם באפה ומזכיר לה שהיא שייכת לי. היא חוזרת לחלום עליי. על לרצות אותי.
רגע רודף רגע ואני רוכן מעליה. אני מנשק אותה עמוק, דוחף את הלשון שלי אל פיה, מלקק אותה, נושך אותה, אוחז בגופה הקטנטן בשתי ידיי, מטייל עם לשוני ושפתיי על גבעותיה ועמקיה, שכבר מזמן הגיעו לנקודת הרתיחה שלהם. היא יודעת מה עומד לקרות, היא יודעת שאין באפשרותה לעצור את זה, היא יודעת שהיא לא רוצה שאעצור.
מטה-מטה אני יורד ולוחש לה מאי שם, פתחי את רגלייך, תהיי ילדה טובה.
קול אנקה נפלט מגרונה בשעה שהלשון שלי מוצאת את מקומה על הליבה שלה, הנפוחה והחמה, כאילו מצאה את המקום הטוב שתמיד חיפשה. אני מלקק אותה לכל אורכה, מטריף את חושיה, היא שוכחת את עצמה, ושוב חולמת. היא בעננים. היא משוחררת. היא חווה חיבור טהור. אנחנו מתאחדים. אנחנו גוף אחד. נפש אחת. היא מקמרת את גבה, גומרת, מתנשפת, מתעוררת, ושוב מקמרת, ושוב גומרת, ואני אוסף אלי את הצוף שלה, שבע רצון מהילדה שלי, עולה למעלה ומנשק אותה נשיקה רטובה ועמוקה, נותן לה לטעום אותה ואותי יחד.
אני רוכן מעליה, מזיז מעט את רגליה ומשחרר את החיה אל עומק המנהרה שלה. אני הטורף והיא הטרף שלי, הטרף שרוצה להיטרף. היא מרגישה איך אני ממלא אותה ורואה כוכבים בזמן שאני נע בתוכה בתנועות קבועות אך בלתי נשלטות, שנינו משילים שכבה אנושית אחר שכבה, מקלפים, מתקלפים, עד שכל מה שנשאר הוא מערכות לימביות, מוחות זוחליים, חיה פראית, צורך בסיסי, הוויה ראשונית.
ושם, ברגע הנדיר הזה, גוף אל גוף, זיעה ניגרת, תשוקה פורצת מסך עשן, נוצר מגע חד וקולח בין עיניי לעיניה, שלוחשות לה - אני אוהב אותך.
