אמנם באיחור של שבוע (הכלבה אכלה לי את שיעורי הבית... אה.. רגע.. אני הכלבה... לא משנה)
גם אני מצטרפת לניסיון להציג את המיניות שלי בתמונה
קיבלתי המלצה לערוך ולהוסיף את ההסבר המילולי.
האמת שהתלבטתי האם להוסיף.
כל הכיף בתמונות זה שכל אחד יכול לראות משהו אחר ולשים דגש על משהו אחר.
מצד שני, זו תמונה המייצגת את מיניות שלי.
שעת השקיעה זו השעה של הזליגה בין היום ללילה, כשכל צבעי הביניים נגלים.
המשחק בתמונה שבין הרומנטיקה של ילדה בכותונת לבנה מתנדנדת לה מול השקיעה לבין הפנטזיה של להיות קטנה שכל הזמן בתנועה של למידה והתפתחות המיניות שלי.
המתח שקיים בתנועה שקפאה ברגע הצילום, המתח שקיים בשרירים של הילדה כשהיא אוחזת על מנת לא ליפול, מזכירים לי את המתח הבריא והחיובי שמתרחש בתהליך גילוי המיניות שלי מחדש. המתח שמוביל לתנופה חזקה אל עבר העונג, האושר, הפחד והילדותיות.
החופש והקלילות שיש בתמונה הם בדיוק אותם חופש וקלילות שהמיניות החדשה/ישנה שלי הכניסה לחיי (תודות למספר אנשים יקרים ובעיקר תודה לעצמי)
זו המיניות שלי בתמונה.
Ma.
