בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הגיגים ופילוסופיה בגרוש.

הגיגי, ושאר הדברים שמעניינים אותי ואולי גם אחרים
לפני 5 שנים. יום חמישי, 10 ביוני 2021 בשעה 13:15

והפעם רשומה קצת שונה.

רבות דובר על גבולות, הפעם ברצוני להציע נקודת מבט שונה.

הפעם אבחר לנסות להגדיר את מונח הגבול בכלים מתמטיים, כלים הנוחים לי מאוד. אמנם זהו איננו שיעור בחדו"א אז במידה ישנם אי דיוקים, הסיבה לכך שבחרתי לא לדייק.

נתחיל בהגדרות:

על מנת לדבר על גבולות עלינו לדעת מהי פונקציה, בהפשטה, פונקציה הינה התאמה בין איבר(ערך) אחד או איברים(ערכים) בקבוצה אחת, לאיבר(ערך) יחיד בקבוצה שניה.

ניתן לדבר על שני סוגים של פונקציות.

האחת מתבדרת, כלומר, עבור כל ערך בערך מוחלט שנציב נקבל ערך גדול יותר בערכו המוחלט. כלומר הפונקציה שואפת אל עבר האין סוף ולא אל מספר יחיד.

לדוגמא: הפונקציה y=-x , עבור כל ערך של x גדול יותר מקודמו נקבל y קטן יותר. או במילים אחרות, עבור הפונקציה הזאת אין גבול. וככל שנרחיק על ציר ה x, הערך בציר y יקטן ואף יחצה על קו ה 0.

 

יתרה מכך, עבור x גדול מאוד נקבל y  קטן מאוד בערכו המחולט.

 

לעומת זאת, ניתן לדבר על פונקציה מתכנסת, כאשר נציב x מספרים גדולים, הערך של y יתקרב למספר מסוים, אך לעולם לא יגיע אליו.

לדוגמה הפונקציה y=1/x4  עבור x גדול מאוד תשאף אל המספר 0, אך לא משנה כמה גדול יהיה x הפונקציה תשאף אל 0 מצידו החיובי אך לעולם לא תיגע ב 0 ולעולם לא תחצה את הקו y=0

דוגמה לכך ניתן לראות בגרפים הבאים:

בגרף הראשון ניתן לראות את הפונקציה בקנה מידה רגיל:

בגרף הבא ניתן לראות כיצד באזור: 5<x<20 הגרף רק מתקרב ל 0 ואיננו עובר או נוגע.

 

לאחר הרקע המתמטי הקצר, נחזור אל בדסמ.

לרובנו המוחלט ישנם גבולות ברורים, דברים שאנחנו מוכנים לעשות/שיעשו לנו אך איננו מוכנים לעבור את גבולות אלו. כאשר חורגים מהגבולות נעבור מהנאה אל סבל אמיתי שאין בו הנאה. ממצב בו אנו מרגישים בטוחים למצב בו אנחנו כבר לא בטוחים. ואל מצב בו עלולה להתרחש פגיעה פיזית ונפשית.

אמנם, תגידו ואתם צודקים שעם הזמן אנו נוטים לחקור עוד את הקצוות, אולי לחרוג מעט מהגבול על מנת להגביר את ההנאה ולספק את יצר ההרפתקנות הטבוע בנו כבני אדם סקרנים. אך לבינתיים נסתפק בהגדרה המתמטית ולא נעבור אל הפסיכולוגיה של הנושא.

אז כפי שציינתי קודם הגבולות חשובים לנו על מנת להנות ולהרגיש בטוחים ומנוע פגיעות בנפש ובגוף.

המצב דומה מאוד לפונקציה מתכנסת, נשאף תמיד להגיע אל הגבול, נתקרב אליו מאוד. אל לא בטח שנגיע עד הגבול וניגע בו בדיוק. במצב כזה ישנה הסכנה שנעבור את הגבול והסשן יהפוך למתבדר וללא גבולות. והדבר יכול להיות לא נעים ואף מסוכן.

מהפסקה הקודמת ניתן להבין שאסור שהגבולות יהיו פונקציה מתבדרת, גבול מתבדר כמוהו כאין גבול וכל הנובע מכך.

 

אסכם ואומר.

שימו לב לגבולות וכבדו אותם.

היו מתכנסים ולא מתבדרים.

שימו לב אם אתם מגיעים אל הגבולות או רק שואפים אליהם.

 

כמובן שלא ניתן לסיים ללא שתי סטודנטיות חרוצות שהגיעו לתפוס מקום טוב בהרצאה.

תקופת המבחנים מתקרבת....

לפני 5 שנים. יום חמישי, 3 ביוני 2021 בשעה 6:58

יושב מול הסטודנטים בזום.

חולצה מכופתרת, כמובן שללא תחתונים.

פתאום אני קולט שאני מלטף. 

מסתכל על עצמי במצלמה. ההבעה שלי לא משתנת. אפשר להמשיך :)

לפני 5 שנים. יום שלישי, 25 במאי 2021 בשעה 19:43

היתה לי ישיבה הערב עם אחד הסטודנטים.

עזרתי לו למצוא פתרונות לבעיה שעליו לפתור. הפתרונות שנתתי נכונים וטובים ועדיין הרגשתי שחסר לי משהו.

משהו בהחלט חסר.

ואז הבנתי מה חסר לי.

את חסרה. 

שוכבת ערומה על הרצפה.

רגלי על גופך.

משחק בפטמותיך עם רגלי.

מוחץ ומושך.

מגיש את רגלי לפיך.

בנתיים ממשיך בזום עם הסטודנט.

ואת.

ואת כנועה לרגלי.

מגרגרת מהנאה.

אני יודע מהו מעמדי.

את יודעת מהו מקומך.

וזו אמורה להיות רק התחלתו של הערב.

לפני 5 שנים. יום רביעי, 19 במאי 2021 בשעה 8:33

אז כן, ברשומה הראשונה שפרסמתי, כתבתי על המנעד הרחב של המוזיקה שאני אוהב.

אז הינה עוד דוגמה.

תמיד אשמח ללמדך דברים חדשים.

וכן, היא גם אדמונית.

 

לפני 5 שנים. יום חמישי, 13 במאי 2021 בשעה 7:02

מדברים כאן המון על סימון, קילור כו'...

אבל היום זהו הסימון שלי.

זוהי אמונתי.

זוהי תקוותי.

זה המסר שאני רוצה להעביר:

כולנו יחד.

 

וחוץ מזה אני אוהב חבלים 😄 זו תרפיה בשבילי..

לפני 5 שנים. יום שלישי, 11 במאי 2021 בשעה 9:10

אבל הנוירונים קצת עייפים. הרבה ביטים עברו בהם הבוקר.

אז ככה אני רוצה אותך עכשיו:

קשורה, גאג ומריירת.

 

 

לפני 5 שנים. יום שני, 10 במאי 2021 בשעה 18:18

ביקרתי ידידה עם ילדים והרבה בעלי חיים.

הידידה היא התלוננה על כך שלא ישנה בלילה עקב עקיצות פרעושים. ושצריך לטפל בחתולים ובכלבים נגד הפרעושים ולנקות את כל הבית.

אני: לא יהיה יותר פשוט שאת הילד תענדו קולר?

הידידה: באיזה סרט סוטה ראית את זה?

אני: משפחת סימפסון

עונה 6, פרק 20.

 

תובנות:

1. יש לי זכרון מעולה פרטים ולפרקים שלמים ממשפחת סימפסון. אבל זה לא באמת חדש.

2. אולי הגיע הזמן לקלר מישהי חמודה.

 

לפני 5 שנים. יום ראשון, 9 במאי 2021 בשעה 7:44

יש בעולמנו כל מיני מוסכמות חברתיות שהתחילו אי שם עם עליית הנצרות בימי הביניים. אחת מהן הוא הצורך להסתיר את המבושים, או אזורי הכיף כמו שאני החלטתי לקרוא להם ברגע זה.

אני בטוח שיש בקהל אנתרופולוג שיסביר איך הסתרת מבושים זו הפכה עם השנים לאופני לבוש מסויימים עבור ארועים מסויימים. לבוש בצורה מסויימת מפורש כמתן כבוד לאדם מסויים או להקנייה ושמירה על משמעת.

בתור עבודתי כמרצה אני נוהג להגיע לכיתה עם חולצה מכופתרת מכנסיים מגוהצים. על מנת לתת כבוד לסטודנטים העומדים מולי. וכן הקניית משמעת בלבושי אני מצהיר שאני רציני כלפי עבודתי ודורש רצינות ומשמעת מהסטודנטים.

מאז תחילת הקורונה ותחילת העבודה מהבית והרצאות בזום, אני עדיין מגיע לשיעור עם חולצה מכופתרת ומצלמה פועלת.

זה לא אומר שאני צריך ללבוש תחתונים לשיעור. נהנה מההרגשה החופשית באזורי הכיף.

אגב, בביתי אני תמיד ערום אלא אם כן ממש קר...

 

וסתם כדי להמריץ את הדם, הינה אדמונית ערומה:

 

 

לפני 5 שנים. יום שבת, 8 במאי 2021 בשעה 19:04

טוב כבר הרבה זמן שאני חושב על לכתוב כאן בלוג.

כמובן שבשלב זה התחלתי לחשוב על נושאים, על התוכן של אותם נושאים. מה אכתוב ומה אגיד. מריץ את הנושאים בראש. חושב משנה, משכתב.

הרי אני מהנדס וחוקר. בעל יכולת התבטאות טובה מאוד. וניגשתי לנושא כאל תכנון מחקר או פתרון בעיה הנדסית.

והרי כשאני עושה זאת הכל מסודר, מפורט, כל הפרטים נבדקים ונכונים. רמת הפירוט יורדת עד לרמת הבורג הכי קטן במערכת. או הכוח הכי זניח בדיאגרמת הכוחות.

אולי בסוף נגדיר אותו כזניח אבל אהיה מודע אליו.

 

אבל, משהו כאן שונה. לא הצלחתי להגיע לגרסה שאני אוהב, אמנם היא נכתבה אך רק בראשי. אך מבחינתי היא כתובה כמו על דף. אבל לא מדוייקת דיה.

אז לאחר התחבטויות בנושא, הגעתי להחלטה. אני כותב מה שיוצא, הרי זו גם שיטה להתחיל לכתוב מאמרים מדעיים. ואח"כ מסדרים. אך לשם שינוי החלטתי אחרת.

אני כותב ומה שיהיה ברור שיהיה מעולה.

 

אז הנה,

הנני כאן. כותב.

אחטא  עם לא אציג כאן את השיר ששמעתי בגיל 19 ופתאום הנכיח את הרצונות והמאווים שלי, לימד אותי על הבדס"מ שבחוץ ולא רק בראשי.

(ייתכן שהמוזיקה תהיה קצת קשוחה לחלקכם, עוד תגלו על מנעד סוגי המוזיקה שאני אוהב בעתיד.