לפני 3 שנים. 24 בפברואר 2021 בשעה 19:54
תמיד חיבבתי מלים עם אופי קליני או לפחות מאופק. זרע. חדירה. נקב. יש בהן משהו מרוחק ומחפיץ, שמחדד את הבדלי המעמדות בסשן: שיכבי כאן, על הגב. פשקי את רגלייך באוויר. הפעילי לחץ על הדגדגן, והחדירי שתי אצבעות לתוכך. מצוין, אני רואה שאת כבר מסוככת. קחי אותי בידך והחדירי אותי לתוכך, ותני לי לעשות את השאר. פשוט תתרכזי בלהיות נקב. תסתכלי לתוך העיניים שלי ונישמי עמוק, ותשכחי מכל שאר הדברים שעשית היום, בשעה הקרובה יש לך תפקיד אחר לגמרי, פשוט בהרבה, והוא כולל בעיקר להישאר פתוחה לרווחה, כמו שתירגלנו, ולתת לי להרביע אותך, תחילה מלפנים ואחר כך מאחור. אחר כך נפתח את היין שהבאתי ונשב במרפסת על הכיסאות שלך, ערומים, וניתן לזרע לטפטף במורד רגליך בגלוי, בעודנו נהנים מרוח שרבית נעימה.