מפגשים ראשוניים אני לרוב מעדיף להתחיל עם נשלטת חדשה כשהיא עירומה מהמותניים ומטה, עוד מהחיבוק הראשון, קצת אחרי שהיא נכנסת בדלת. עירום הוא דרך מצוינת להבליט את האסימטריה במעמד, והוא מזכיר לה שיש צד בשליטה שנותר לבוש, וצד מתמסר. אבל לעירום מתרגלים. לעירום חלקי יותר קשה להתרגל, בגלל הדיסוננס, התחושה התמידית של החולצה או החלק העליון שמתחכך בעור, ללא תחתון שנותן להם קונטרה. העירום החלקי, עם זאת, חושף את החלקים החשובים בנשלטת - החור הקדמי והאחורי - גם אם לא נעשה בהם שימוש. מעבר לכך הוא גם נותן לי להתענג אל האסתטיות המהפנטת שבישבן נשי. שיחות שמתנהלות בעירום חלקי שכזה מסייעות להכניס את הנשלטת למרחב התודעתי השירותי המתאים, ומשאירות אותה קצת מעורערת, בתחושת מבוכה מתמשכת ממנה היא לא יכולה לברוח, במיוחד כשאני מתעקש להושיב אותה בתנוחה חזיתית וברגליים מפושקות. יש משהו נעים בלשאול אישה מה הספר המעניין האחרון שקראה, ולשמוע אותה מגמגמת איזושהי תשובה כשהכוס שלה מוצג לרווחה ושנינו יודעים זאת. אם העניינים מתחממים, העירום מקל על המעבר לחדירה וחוסך משנינו את הרגעים המתים של ההתערטלות. כל שצריך לעשות הוא לסמן באצבע, והיא מתכופפת, מקערת את גבה ומגישה את עצמה בביישנות מהוססת.