כשנגעתי לך בטינופת, נדלק לך זיק בעיניים. הניצוץ הזה הוא מקור ההבדל בין סקס סביר או רגיל, או אפילו טוב, לבין משהו אחר, יותר טוב מסקס. משהו שבו הזין שתקוע בך הוא רץ תירוץ, כזה שמשחרר אצלך הורמונים ואנדורפינים וגורם לך לרצות לגעת שוב בעצב החשוף ההוא, לחזור ולהתפלש בבוץ. לפני רבע שעה היית אישה מהוגנת, אמא, רעיה מסורה, אשת מקצוע למופת, אבל עכשיו את משהו אחר, וכבר לא אכפת לך מכל אלה. הזוהמה יוצאת לך מהפה ללא שליטה כשאני מנסר בתוכך, נספגת בסדינים סביבנו ושוטפת את שנינו בליכלוך. כל מה שחשוב לך הוא להשביע את הרעב, את החור האינסופי, לחזור ולחטט בפצע ולהרגיש כמה נעים זה עושה לך, גם אם את יודעת שאת לא אמורה. אולי בגלל שאת יודעת שאת לא אמורה. ואני, כשאני רואה זיק כזה, אני רק רוצה לנשוף עליו עד שיהפוך למדורה; ללכת על הקצה, לשלוח יחד איתך בהתרגשות יד אל תוך הלהבה, ולעזור לך להיות דפוקה ושבורה, גם אם שנינו יודעים שזה רק לרגע, ובעוד שעה מעכשיו נחייך, ניפרד, ונחזור להעמיד פני מבוגרים.