40 מ"ר של ריהוט מודרני חסר טעם וחדר אמבטיה שעבר שיפוץ לאחרונה. זה העולם שלנו הערב, רק של שנינו. בחוץ יש דברים מתישים כמו משפחה, ילדים, עבודה, אבל למשך שעות ספורות אנחנו משאירים אותם בצד, מחוץ לבועה שבנינו. מי יודע כמה זוגות הזדיינו על המיטה הרחבה שצמודה לקיר. את כבר התפשטת כשנכנסת לחדר, ועכשיו את עומדת מול המראה כפי שביקשתי ממך. אני עומד מאחוריך ושנינו מסתכלים אל תוך המראה, אל תוך העיניים אחד של השני. את מרגישה את החולצה המכופתרת שלי מתחככת בגבך החשוף, ואני נושק לצווארך הלבן והענוג. ידי חוקרות את גופך, מושכות בשיערך, מועכות את שדייך ואז נודדות מטה ומלטפות את הבטן שלך. את זאת שאמרת לי שאת לא אוהבת, שנשאה בתוכה את ילדך תשעה חודשים, שעכשיו את חושבת שגדולה מדי אבל נראית לי מושלמת. הן ממשיכות מטה וטובלות בתוכך - תחילה אחת, ואז שנייה, חשות ברטיבות שלך. הלשון שלי מחפשת את שלך ואת יונקת אותה באגרסיביות שמפתיעה אותי.
לאחר מספר דקות אני מתיר את החגורה ומניח למכנסיים ליפול לרצפה, ומחליק את הקונדום על האיבר הזקור שלי, שכעת כבר מתחכך בך מאחור בין שני פלחי ישבנך. את מתנשפת בכבדות ושולחת יד וכורכת אותה סביב הגומי האלסטי, ואני יודע לאן היא מכוונת, אך מכריח אותך לומר זאת במפורש: לבקש, ואז להתחנן ממני להוריד אותו; לספר לי שבעלך עדיין נדרש ללבוש אחד; שהוא לא יודע שאת על הגלולה כבר שלושה חודשים; שבערת לחוש בי שוב מאז המפגש האחרון שלנו לפני שבועיים. וכשאני חודר לתוכך ומרגיש את החום העז שמקרין הנרתיק שלך, אני מבקש ממך לספר לי שוב איך את חולמת עלי בלילות בהם את מתגנבת חזרה למיטתו, והזרע שלי מטפטף מתוכך אל תוך הסדינים ומשאיר לך תזכורת מתוקה למחרת.