תמיד חיבבתי זונות. לא את אלה העצובות, בתשלום; אלה שבנשמה, שעבורן מדובר בשליחות, שחופרות בעצמן ומחפשות את החוויה הבאה שתסתום את הצורך הבלתי נגמר שלהן בריגוש מיני. לא שגברים לא יכולים להיות זונות, mind you, אבל אנחנו לרוב עסוקים בלהיות טינופת בדרכים אחרות, ולמען הסר ספק, אני מתכוון למילה טינופת באופן החיובי ביותר שלה. בינינו, הטינופת הרי היא מה שהופך את כל העניין למהנה.
שנינו שכבנו ביחד במיטה, מתנשפים, ואני עירסלתי אותך מאחור. ידי האחת חפנה שד ושיחקה בו, והשניה הייתה כרוכה בנונשלנטיות סביב צווארך, אחרי שקודם הייתה מהודקת יותר, כשהאיבר שלי היה שקוע עמוק בתוך פי הטבעת שלך ואת ביקשת ממני לחנוק אותך. כלומר, כשיכולת לדבר ולא היית עסוקה בלייבב כמו - נו, זונה. ליטפתי את שערך הארוך בפיזור דעת. אמרת שאם מישהו היה מספר לך לפני חצי שנה שתשקרי לבעלך כדי להתגנב למיטתו של גבר נשוי אחר, שיסטור לך ויקשה עליך לנשום בעודו בועל אותך בכוחניות מאחור, היית חושבת שהוא הזוי.
לא ראית את החיוך שלי. יותר מכל אני מחבב את הזונה שלא יכולה להודות שהיא כזו, בין אם בפני עצמה או בפני הסובבים אותה. זאת שאחרי שכרעה בשירותים במסעדה, או סגרה את דלת המשרד ושלחה תמונת עירום למאהב, התפנתה לסדר את האיפור שלה וליישר את החצאית, ולהסתכל לצדדים בדאגה שמישהו הבחין בה. כמו רוטב חמוץ מתוק, העירבוב בין מבוכה וייחום משכר במיוחד. זונה כזו, לפרקי זמן קצרים או ארוכים, תנסה להתנער ממי שהיא: תחליט להיות רעיה, או אמא, או רופאה למען ילדים רעבים באפריקה, ותגיד לעצמה שהיא מתייקת את הימים הפרועים האלה בעברה. אבל בין האיפור והתספורת המסודרת וערבי הגאלה ושמלות הערב, במוקדם או במאוחר מבצבץ שוב הרעב ומתדפק בדלת, נושב בחלונות וחודר בעד לסדקים ולחריצים. כי בדיוק כמו שהיקום הולך ונהיה פחות ופחות מסודר ויותר כאוטי עם הזמן, כך גם הרעב הזה לריגוש מעולם לא נעלם. הוא רק יוצא לחופשה. ואצלך הוא חזר במלוא הכוח בגיל ארבעים, אחרי לידה שנייה ושיגרה שוחקת.
את כמובן לא היית כזאת. היה לך חשוב שאדע זאת, כששלחת את ההודעה הראשונה, המהוססת; כשהחלפנו תמונות, ואז, כשצילמת את עצמך בעירום על המיטה; כשנפגשנו לקפה ונשקתי לך בלהט במושב האחורי של מכוניתך; כשכרעת על ארבע ובלעת אותי לראשונה; כשהזרע החם שלי נזל בין רגליך וטפטף על המצעים המכובסים בחדר לפי שעה; כשכופפתי אותך על הדלפק במטבח אצלך בבית והפשלתי את המכנסיים שלך עד לברכיים, בזמן שבעלך שהה עם הילדים אצל גיסתו; כשביקשת ממני לצלם אותך ולהעלות אותנו לרשת אחרי שטשטשתי היטב את הפנים. באמת שלא היית כזו. זה רק הרעב שמדבר מגרונך. כלומר, ברגעים בהם הזין שלי לא תקוע עמוק בתוכו ואת נאבקת בזרם החם של השתן שממלא את פיך ומכתים את השמלה האהובה עליך. נזכרתי בכל אלה וחיבקתי אותך. משכתי אותך קרוב אלי, והזין שלי התחכך בין פלחי ישבנך ואותת לך שהוא מוכן לסיבוב נוסף. את מצידך שלחת את ידך הפנויה לאחור והפרדת אותם עבורי, ולחשת לי כמה את צריכה שאזכיר לך את מקומך.
זונה. לא אמרתי?
