סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גלריה

תערוכה.
לפני 3 שנים. 16 בנובמבר 2021 בשעה 17:10

בשנים המעצבות של חיינו, לרוב אי שם בין גיל ההתבגרות לאמצע שנות העשרים, אנחנו מכלים שנים מחיינו בהצבת מגננות וביצורים, חומות שיגנו עלינו מהעולם החיצון ויעזרו לנו למצוא את מקומנו בו. וכשהחומות במקום, אנו לרוב מגלים שלא רק שהגנו על עצמנו מהעולם החיצון, גם כלאנו את עצמנו בפנים, ואז מתחיל התהליך ההפוך, במסגרתו חלקנו מנסים לשבור את החומות האלה - יש אנשים שלוקחים סמים משני תודעה, ויש כאלה ששותים ארבע כוסות יין; כאלה שקופצים באנג'י, וכאלה שמחפשים את עצמם בהודו שנתיים. ויש כאלה שרוצים שיצליפו בהם עם חגורה תוך כדי שהם שוכבים בשלולית שתן של עצמם בראש מורכן. טוב, תמיד יש יותר מדרך אחת לקלף תפוז.  

כשנכנסתי בדלת באותו אחר-צהריים והנחתי את המפתחות על השולחן. שמעתי את ההתנשפויות הכבדות מהסלון עוד מהמבואה, ואיתן את הגניחות התיאטרליות והאנקות. פסעתי אל הסלון ושם מצאתי אותך, שרועה בערום על הכורסה, ידך דבוקה למפשעה, מתחככת בדגדגן שלך. פיך היה פעור למחצה והיה לך מבט מזוגג בעיניים. הרמת אלי את המבט והיה ניכר מהן שאת מכירה בנוכחותי, אבל לא אמרת דבר. על המסך יכולתי לראות זוג, אישה טרנסית שופעת איברים בועלת אישה ביולוגית, כמו זוג כלבים. הן גנחו ואת - את כבר היית הרבה מעבר לגניחות.  

"היית ילדה טובה?" שאלתי והנחתי את ידי בתנועה מלטפת על ראשך.

הרמת את ראשך והנהנת. לא היו בך די ריכוז או יכולות קוגנטיביות על מנת להוציא משהו מורכב יותר.

"לא גמרת?"

נידנוד לשלילה.

"את רוצה פרס?"

הנהנת. זה מה שארבע שעות של אוננות רצופה יכולות לעשות לאדם.

כשהתכתבתי איתך כמה ימים קודם לכן ושאלתי אותך אילו סוגים של פורנוגרפיה הכי מעוררים אותך, נתת לי את התשובות הבנאליות. כמו תמיד איתך, הייתי צריך לחפור כדי לאט לאט לחשוף את הטינופת האמיתית שמסתתרת מתחת לחזות התמימה. גם בפורנו. כשסוף סוף רשמת במה את באמת צופה כדי להגיע לסיפוק, כשאף אחד לא מסתכל, ידעתי שהלחיים שלך בוערות מאחורי המסך. כשהגעתי אליך בבוקר אותו שבת והתחלתי את הנגן עבורך נראית ספקנית. שנינו ידענו איך תתחילי את המרתון הזה, אבל רק אני ידעתי איך תסיימי אותו. השארתי אותך ויצאתי לפגוש חברים, והשארתי אחרי ניסוי חי בפיזיולוגיה התנהגותית.

"קומי," הוריתי לך. התנשמת בכבדות כשנטלתי את ידייך בעדינות ואזקתי אותם מאחורי הגב. ידעתי שהנוירונים שלך מטוגנים מעודף גירוי, מהגעה חוזרת ונשנית לקצה מבלי לגעת בסיפוק, אבל לא רציתי להסתכן. כשכופפתי אותך על הספה והוצאתי את חומר הסיכה, נותרה בך בדיוק מספיק הכרה כדי להבין את הכוונות שלי. בימים כתיקונם היית מוחה, מתחננת, מנסה להתמקח, אבל לא היה אכפת לך. רצית גירוי, כל גירוי. התמסרת לאצבע המשומנת שחדרה אליך לפי הטבעת, ואחר כך לאיבר הזקור שהגיע בעקבותיה. פלטת איזו יבבה חנוקה, שילוב של גניחה ומחאה, ואז פישקת מעט את רגליך כדי להקל עלי להעמיק ולחפור בתוכך. זה מה שנקרא לגיזה בשחמט, חשבתי לעצמי: אם תגמרי, זו תהיה הפעם הראשונה שתגיעי לסיפוק מיני מחדירה אנאלית, וההשלכות הפסיכולוגיות המשפילות של העובדה הזו עוד ילוו אותך ואותנו זמן רב. אם לא, יחכו לך עוד שעתיים מתוקות של תיסכול לפני שארשה לך להביא את עצמך לשיא. 

היית רפויה, סמרטוט, כשלפתתי את אגנך ושפכתי לתוכך שוב ושוב. רפויה, מתוסכלת ועייפה. התנתקתי ממך, התרתי את האזיקים והנחתי אותך בחזרה על הכורסה. "היית נהדרת," לחשתי לך. "השעה עכשיו ארבע חמישים ושבע. תמשיכי לאונן עד שש חמישים ושבע, ואז תוכלי לגמור. תתארי לי בהודעה את הסצינה שהייתה על המסך כשגמרת."

הרמת את הראש. העיניים שלך הביטו לתוך שלי, והאישונים שלך התרוצצו לכל עבר, מחפשים משהו להאחז בו. לרגע הבליח בהם שביב של מודעות, וחשבתי לרגע שאולי תתאפסי על עצמך ותקראי לי בן-זונה, נצלן, חסר רגישות, שתיבכי בתיסכול; אבל זו הייתה רק צלילות רגעית, שהתפוגגה כשם שבאה. בו-זמנית ידעת ולא-ידעת שאני נוכח. העיניים שלך שבו להיות מצועפות, וננעצו בתועבה שהתנגנה על המסך. היד שלך נשלחה שוב בחוסר דעת לדגדגן הנפוח. השפתיים שלך נותרו פעורות, ויכולתי לראות שובל קטן של ריר זולג מזוית הפה.  מקולפת לחלוטין. ככה הכי יפה לך, חשבתי לעצמי,  נשקתי למצחך ויצאתי לדרכי. 

 

 

Honey Bee​(נשלטת) - מושלם 💫
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י