סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גלריה

תערוכה.
לפני שנתיים. 5 ביוני 2022 בשעה 18:09

שם. את תשכבי שם, תמיד בנקודת התצפית הטובה ביותר, עם כרטיסי VIP מוזהבים. לא, אסור יהיה לך לגעת בעצמך. הלשון והפה שלך ממילא יעשו את רוב העבודה. תחילה הלשון שלך תרטיב אותי, ואז אותה. היא תאחוז בשיער שלך ותחכך את עצמה בפניך באגרסיביות, תדאג למרוח את הריח והרטיבות שלה ולסמן אותך. אני אצפה מהצד, משועשע. מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים. רק אחרי שהיא תרעד ותגמור, ואת תסיימי לנקות ולהכין אותה לשלב הבא, אני כאילו-אתעורר ואלחץ לך על הכפתורים. את תביטי בי במבט מזוגג, באישונים מורחבים, מתוך ים סוער של ייחום וקנאה וחרמנות וכעס, ותסנני כמו שלימדתי אותך: היא מזדיינת יותר טוב ממני. לכן היא שם למעלה, ואני פה, למטה. ילדה טובה, אני אומר, ואלטף לך את הראש. את נראית פגיעה ונסערת. אני לא אומר לך דבר. יותר מאוחר אומר לך כמה אני גאה בך, אבל עכשיו אני סתם בן-זונה מתנשא שאוהב לראות אותך בוערת. 

מעניין איך נראה העולם לסמרטוט. את בטח תזדהי עם זה, מנקודת המבט הייחודית שלך. מהמקום שלך בין רגלי תוכלי להרגיש את החום של שנינו; לראות אותי חודר אליה, אותה רוכבת עלי, את האיבר שלי נבלע בין השפתיים שלה; את הריחות שלנו בעירבוביה, את הפרומונים והמיצים; והקול - איך את חושבת שזה ישמע כל-כך מקרוב? ומעליך, אי שם, את הגניחות שלה. את תדאגי להעביר את לשונך על פי הטבעת שלה תוך-כדי, ומדי-פעם גם על האיבר שלי כשאינו נעוץ עמוק בתוכה, וללקק אותה ממני. נו, אמרתי  סמרטוט.

אני לא אגיד כלום כשאגמור בתוכה. לא אצטרך. את תדעי שזה קורה מהגניחות שלי, מתנועות האגן האגרסיביות שלי שיטלטלו את כל עולמך, מהעובדה שאהדק אותה אלי ואנהם כמו חיה. את תוכלי לראות מקרוב את שק האשכים שלי מתכווץ ואת הזרע פועם בתוכה, ולתת לקנאה לעכל אותך. זה שלי, את תצרחי מבפנים: זאת אמורה להיות אני. אבל כלפי חוץ את תשתקי, כמו זונה טובה, ורק תפתחי את הפה שלך כשהיא תרד ממני ותמצב את עצמה מעליך. זרע יד שנייה יטפטף לתוך פיך הפעור. לשונך תישלח למעלה, ספק מתוך אינסטינקט וספק מתוך תשוקה. את תגישי את שפתיך העליונות אל שפתיה התחתונות ותנשקי אותה בתאווה, בלחיים מכורכמות, בסופת רגשות שמאיימת להטביע אותך, ובמשך דקה ארוכה היא תהיה כל עולמך. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י