חדר המלון אפלולי. את שונאת את החושך ואוהבת להשאיר אור קטן ומפוזר בכניסה, כאילו לגרש את השדים שמסתתרים בחושך, ואולי דווקא כדי להזמין אותם פנימה. אני סוגר את הדלת אחרי בעדינות ושם פעמי אל קו-המתאר של המיטה הזוגית עליה שוכבת צלליתך, מכוסה בשמיכה רכה. יש לנו הסכם כזה, כשאנחנו בכנס ביחד, שאת ניגשת ומבקשת מהפקיד בקבלה שני כרטיסים, תוך כדי חיוך ואיזשהו מילמול מטופש על כמה את קלמזית ומאבדת דברים כל הזמן. את הכרטיס השני את מגישה לי כשאיש אינו מסתכל. מרגע זה ואילך, יש בינינו הסכמה שבשתיקה: אני רשאי לפתוח את דלת חדרך בכל עת שארצה ולהיכנס פנימה, ובעודי שם, אני יכול לעשות כל העולה על רוחי. בחפצים שלך, במזוודה שלך, בפלאפון שהשארת לטעינה. וגם בך. גם את חפץ מעניין. הסברתי לך שמהרגע שאת מניחה את הכרטיס בידיי אין לך כל זכות לסרב, בין אם את נכנסת למקלחת או יוצאת ממנה, קוראת ספר, צופה בטלוויזיה, משוחחת בטלפון, מצחצחת שיניים.
אני ניגש ומתיישב בעדינות על קצה המיטה. רק לפני שעות ספורות עמדת באולם גדול מלא באנשים חשובים, לבושה במכנסיים מחויטים וחולצה מכופתרת, והרצית על משהו חשוב. משהו של אנשים גדולים, עם תרשימים מסובכים ומשוואות. כמעט קשה לזהות את הקשר בין האישה ההיא שענתה ברהיטות למבול של שאלות לבין האישה ששכובה בטי-שירט ובתחתונים מולי. אני משיל את הנעליים, פושט מעלי את המכנסיים והתחתונים, וממקם את עצמי מאחוריך. ידי אוחזות בך כבדרך-אגב, לא בגסות גדולה מדי אך גם לא בעדינות או ברוך. יש להן מטרה, והן הופכות אותך. את נרעדת ונעה לפתע כשאת מרגישה בטלטלה שמעירה אותך חלקית משנתך, אך לא נדרשות לך יותר מכמה שניות כדי למקם את עצמך, להבין את הסיטואציה, להזיז את רגלך מעט כדי להיטיב על זוית החדירה. אני מסיט את התחתונים ומחליק לתוכך אצבע. מדהים אותי בכל פעם כמה מהר את נרטבת. אחריה אני לא יכול לחכות יותר; אני נשכב מאחוריך, ומחדיר לתוכך את האיבר הזקור שלי.
גניחה קטנה נפלטת בין השפתיים שלך, ספק מתוך חלום, ספק מתוך ערות, במצב של עירפול חושים. מעניין על מה את חולמת עכשיו וכיצד המציאות והחלום מתערבבים אצלך בעודי משתמש בך. לא לוקח לי זמן רב. אין רומנטיקה במעמד, רק תכליתיות עניינית. אני לא מטלטל אותך יותר מדי. טוב לי שאת כך, במצב של חצי-ערות. אם אשלוף אותך מתוכו יותר מדי עוד ארגיש מחויב לשאול לשלומך, לחבק אותך, לנהל סמול-טוק. גם את לא רוצה בזה, לא כרגע. כשאני גומר בתוכך אני רק נצמד אליך ומרגיש את הפעימות, את האשכים מתכווצים ואת הזרע שלי ממלא אותך, וכשאני נשלף אני יכול לחוש בו מטפטף על ירכיך בחשיכה. אני מכסה אותך בחזרה בעדנה ושב ולובש את המכנסיים. מחר כשניפגש בכנס נעמיד פנים שכל זה לא קרה, נהיה שני אנשי מקצוע קרים וממוקדים. אולי בערב שוב אהפוך אותך לחור, ואולי לא. וכשנעלה על הטיסה בחזרה ונשב במושבים נפרדים אני אתהה האם את חושבת על הבעל והילדים שממתינים לך בבית, או שידך נשלחת מתחת לשמיכת המטוס הדקה בהיחבא ומנסה לגנוב רגעים אחרונים של עונג, תוך שאת נזכרת בחלום נעים שחלמת כשנכנסתי אליך לחדר.
