גלריה

"בוקר טוב."

מיכל כבר הייתה ישובה בשולחן העבודה שלה. "הגעת מוקדם היום," אמרתי. היא הסתובבה, מחייכת. "אני פה משש, הייתי חייבת לראות את זה בעצמי. הנה, תסתכל, זה מאתמול בערב."

"מה?" הנחתי את כוס הקפה והבטתי במסך. הסצינה הייתה מוכרת: "משרד המרפאה" שלנו, בו התקנו מספר מצלמות על מנת לצלם את המבדקים. זיהיתי את הגבר הצעיר שבעל את הבחורה הצעירה. שמו היה דניאל, ומדי פעם שכרנו את שירותיו. את הבחורה לא הכרתי.

"מה אני רואה פה?" לחשתי.

"קיבלנו את הגירסה המעודכנת מהשותפים הסיניים שלנו," מיכל אמרה. "דניאל הסכים לנסות אותה. הבחורה זרה."

"מה זאת אומרת, זרה? איפה הוא מצא אותה?"

"היא ביקרה קרובים בבית החולים אתמול בערב. דניאל היה במדי צוות, ניגש אליה, שאל אם הוא יכול לעזור. היא אמרה שהיא באה לבקר את סבתה. אז דניאל המציא סיפור, אמרה שהקולגה שלו בודקת את סבתה כרגע, וביקש מהבחורה להמתין עד שתסיים." מיכל כחכחה. "הוא הציע לה לשבת במשרד שלנו ומזג לה כוס קפה עם החומר הסיני החדש בתוכה. ואז הוא עזב לרגע. הנה, תן לי להראות לך."

היא הקליקה על תחילת הסרטון. הבחורה הצעירה נראתה משועממת ושתתה בפיזור דעת מהקפה; ואז ניכר בה שינוי לאחר כעשר דקות. עיניה הזדגגו והיא נשענה לאחור. להפתעתי, היא הצמידה את ידה אל מפשעתה ונגעה בעצמה בעד למכנסי הג'ינס.

"היא מאוננת," אמרתי. "זה הגיע משום מקום, אלוהים."

מיכל צחקקה. "כן, התשוקה שלה הופיעה לפתע. עכשיו תסתכל."

על המסך דניאל נכנס אל המשרד בשנית. הבחורה הסתובבה והסתכלה עליו במבט שהותיר אותי ללא מלים. רעב, אגרסיה, תשוקה, פיתוי, צורך - כל אלה בלטו על פניה. היא עמדה, ניגשה אליו ואחזה בו, ונשקה לו בפראות בזמן שהשילה מעליה את בגדיה. אז ניסתה להוריד ממנו את בגדיו שלו. דניאל גיחך באופן בוטה אל מול הייחום חסר השליטה. הבחורה דחפה אותו בגסות אל מיטת המטופלים, נשכבה עליה ומשכה אותו אליה, מחדירה את איברו הזקור אל תוכה. היא פלטה גניחה חייתית, קדמונית.

"הבחורה הפכה להיות חיה," מיכל לחשה.

דניאל ניצל את המצב ללא היסוס. דילגנו על כחצי שעה של מין חסר עכבות בשלל תנוחות. שוב ושוב הבחורה גנחה, הגיעה לפורקן, באיבוד שליטה מוחלט. בשלב מסוים החלה להתחנן אליו שימלא אותה. הוא נענה לה ונצמד אליה, והבטנו בו מגיע לפורקן באקט פורנוגרפי מנוכר. גופו השרירי נדרך והוא מילא אותה בזרע.

"פאק," אמרתי. "זה מדהים."

מיכל הייתה סמוקה. "כן."

"מה אם היא תיכנס להריון?" שאלתי.

"כן, זה סיכון. אנחנו לא יודעים בדיוק איך זה עובד, הסינים לא מוכנים לומר לנו, אבל נראה שזו איזושהי טכנולוגיה נוירוכימית מתקדמת. ערכנו מספר בדיקות עם נשים אחרות ונראה שכולן מגיבות אותו הדבר. החומר מדכא את התהליכים הקוגנטיביים ואת האינהיביציה, בזמן שהוא מגביר פי עשרות מונים את המעגלים המוחיים שאחראים על רבייה מינית. האישה רוצה לשכב עם הזכר הראשון שנקרה בדרכה, ללא שום היסוס או הערכת סיכונים. כל הנשים שבדקנו התחננו להיכנס להריון. לאחר שהחומר מתפוגג כולן חוו אובדן זיכרון, ללא שום זכר לחוויה שעברו."

"סם האונס המושלם," אמרתי.

מיכל הסתובבה והסתכלה עלי. "סוג של, אבל גם לא. החומר הזה גורם לנשים לרצות לשכב עם גברים. תחשוב על פוטנציאל הרווח של זה."

הבחנתי בלחייה הסמוקות, בנשימתה המעט כבדה כאשר דיברה על הנושא הזה. תמיד היינו מאד מקצועיים, אבל לא יכולתי להתכחש לעובדה שהיא אישה מושכת. חשתי סמוק בעצמי, והצפייה בסירטונים האלה יחד איתה לא הקל על המצב.

היא נשכה את שפתיה. "אתה יודע, הייתי רוצה לנסות את זה."

"את צוחקת, נכון?" שאלתי.

"לא," היא הרימה את כוס הקפה שלה שנמצאה על השולחן כבר זמן רב. "יש לי מנה כבר כאן."

"את רצינית? את יודעת מה יקרה אם תשתי את זה."

היא הנהנה במבוכה. "כבר שתיתי."

הבטתי בה בדריכות. "מתי?"

"לפני עשר דקות," לחשה בביישנות. "תבטיח לי רק שלא תכניס אותי להריון, בסדר?"

הבטחתי בפניה בדריכות, וניסיתי לזהות בהן את התשוקה החייתית שהפגינה הבחורה שבסרטון.

אני אשתדל, חשבתי לעצמי. אבל לא יותר מדי.