"אל תזוזי, זה יהיה לך קל יותר."
מבטה מושפל ועיניה מכווצות מעט בריכוז בעודה מנסה להתכונן. אני סוקר את גופה העירום מאחור: את העור הצחור, המתוח, שהזמן טרם צילק או קרע; את השיער העבה, הארוך והמבריק שקשור בפקעת מאחורי ראשה כדי שלא יתלכלך או יפריע לנו; את אגלי הזיעה הקטנים שמכסים את גבה וצווארה וגורמים לה להבריק, תוצר של חשש וציפיה דרוכה; את הישבן הקטן והמוצק שפונה אלי. על צווארה הקולר שקשרתי לפני דקות ספורות, כדי שלא תשכח את מקומה, וכדי שאוכל להזכיר לה אותו אם אצטרך. אתה חתיכת טינופת, אני אומר לעצמי, וידיי מחליקות בתאווה על צידי גופה, משתהות על שדיה הצעירים והמוצקים. היא הייתה יכולה להיות הבת שלי, ובמקום זאת היא עומדת שם, רכונה, חשופה ופגיעה, מחכה שאקח ממנה.
אני מורח בנדיבות חומר סיכה על אצבעי ומחדיר אותה אל פי הטבעת שלה, והיא מצטמררת ופולטת אנחה. אפילו האנחות שלה קטנות ומזכירות לי את התהום שפעורה בינינו. כמעט שניים וחצי עשורים - לא שזה מעניין את הזין הזקור שלי כרגע. היא פוחדת מהיריון לא רצוי, אז היא תצטרך להתאמץ קצת, כי - כפי שהסברתי לה - הלילה הזה יסתיים כשהזרע שלי יטפטף מתוכה; השאלה היא רק מאיזה חור. זה בסדר, היא רק רוצה להוכיח לי שהיא יכולה, שהיא תהיה טובה עבורי. האצבע שלי חופרת בחור שלה, ואז אצבע שנייה מצטרפת אליה. האצבעות משנות את תנוחתן בתוכה, יוצאות ונכנסות במשך דקות ארוכות. אני לא בעניין של כאב, רק מידה מסוימת של חוסר נוחות, כאות להתמסרות.כשהאצבעות יוצאות והשריר הטבעתי לא שב ונסגר באותה עוצמה אלא מפגין ריפיון חלקי אני אומר לעצמי שהגיע הזמן, ונעמד מאחוריה.
כשהזיקפה שלי חוצה את מפתן ההתנגדות של פי הטבעת היא מרשה לעצמה לגנוח, ואז היא משתתקת. מעניין אם זה מה שדמיינה בתחילת הערב, כשישבנו וצחקנו במסעדה והיא פלירטטה איתי בבוטות, או כשהתנשקנו בחוף בדרך לחדר המלון. או כשהיא לחשה לי באוזן אחר כך מה אשתי הייתה חושבת אם היא הייתה יודעת מה אני עושה עם בחורה צעירה כמוה. היא הייתה רטובה לגמרי כששלחתי יד מתחת לחצאית אל תוך תחתוניה. הצעירים של היום, אמרתי לה בחיוך, ועיניה הזדגגו כשדחפתי אצבע פנימה. היא אהבה את זה, את הכוח שיש לה לפתות גבר כמוני, בגילי, שיכול היה להיות אביה.
"אז איך זה?" אני שואל. התשובה לא מעניינת אותי באמת. אני פשוט נהנה להוציא אותה משיווי משקל ולשבור את הריכוז שלה, והיא יודעת שאני נהנה מזה.
"זה בסדר," היא משתדלת להישאר מפוקסת. היא משתדלת להתרכז בתחושת המלאות שבתוכה, ולפולש שבישבנה שלא מתכוון ללכת לשום מקום.
"התכוונתי איך זה לזיין גבר נשוי שהיה יכול להיות אבא שלך?" אני מחזיר לה.
החץ פוגע במטרה, ופי הטבעת שלה מתכווץ באופן כמעט לא-רצוני סביב האיבר שלי. מאחור אני רואה צדודית של חיוך פתייני.
"זה נפלא," היא אומרת.
"אני אוהב אותך ככה מטונפת," אני מחייך בחזרה, ורוכן לנשק את עורפה.
מעולם לא הייתי גבר גדול-ממדים, אבל היא קטנטונת ומרגישה פגיעה תחתיי, אפילו שבירה. אני נזהר שלא לנוע מהר מדי כדי לא להכאיב לה ולוודא שהיא מתרגלת בהדרגה. אני מאזין לנשימותיה ולקולות הגרוניים הקטנים שהיא מפיקה ומגביר את קצב תנועות האגן שלי בהתאם, עד שהיא גונחת בחדר המלון, בעודה אוחזת בקצה של השיש באמבטיה.
"את מרגישה נהדר. כבר שכחתי איך מרגישים חורים של בת עשרים ושתיים. זה מה שאת רוצה לשמוע, נכון?" אני שואל אותה תוך כדי פמפום.
"כן."
"כמה אני אוהב לחמוק ולבוא להיות פה איתך."
"כן."
"איך שכבר שנים שלא עמד לי כך עם אשתי. נכון?"
"כן!"
אני שולח יד לפנים ומרגיש אותה. היא נוטפת. שתי אצבעות נדחפות בגסות, בעודי משתמש בה. מתי הפעם האחרונה שהרגשתי גוף כזה צעיר, תמים תחתיי? ואולי לא עד כדי כך תמים. אני כבר מתנשף בכבדות. זאת הפעם הראשונה שמזיין אותה גבר מבוגר. אני תוהה האם היא לקחה בחשבון את כל פגעי הגיל, כמו העובדה שכבר מזמן אין לי את הכושר שהיה לי כשהייתי צעיר ולהוט. אני יודע שלא אחזיק מעמד עוד הרבה זמן. היא גומרת על האצבעות שלי בזמן שאני מצמיד את שפתיי לאוזנה הקטנה, הילדותית, ולוחש לה כמה טוב היא מרגישה, מספיק טוב כדי לגרום לי להמציא איזשהו תרוץ ולחמוק באישון לילה לבוא ולזיין אותה. אם לא הייתי בא, אני לוחש לה כשהיא מתכווצת סביבי, הזרע שעוד מעט יהיה בתוכך היה אמור להיות שלה הלילה, אבל עכשיו הוא שלך.
כשהשיא מגיע ידיי לופתות אותה מאחור, מקרבות אותה אלי, כאילו אני מבקש להטמיע את גופה הקטן והשברירי בתוכי. ידי נשלחת מעלה, אל הצוואר, ולופתת אותו. היא מגיבה אלי, נצמדת לאחור, נאנקת, ואני חושב לעצמי שיש דברים ששווה להישרף בשבילם בגיהנום.