סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גלריה

תערוכה.
לפני חודשיים. 15 בספטמבר 2024 בשעה 17:15

שישי בערב

נעמה שכבה על המיטה בחדר האורחים וקראה את הרומן שלה, בשעה שהתגלחתי בחדר האורחים הצמוד. "אני חושב שזה היה רעיון טוב לבוא לסוף שבוע כאן," אמרתי. עדיין הייתי עירום מהמותניים ומטה, בשעה שהעברתי את סכין הגילוח בשיטתיות והסרתי את הקצף שכיסה את פניי.

"אולי," נעמה נשמעה מהורהרת. סיימתי להתגלח וחזרתי לחדר השינה, והתיישבתי על קצה המיטה, בדיוק כשנשמעה דפיקה קטנה בדלת. "כן?" נעמה קראה.

ראשו של רענן הציץ בפתח. "היי," אמר בחיוך.

"היי," היא אמרה.

"קפצתי לרגע בשביל טל, מקווה שלא אכפת לך," אמר, ונכנס לחדר. הוא נעמד מולי, מול קצה המיטה, ורכן לעברי.

"אתה צמא, נכון?" לחש, והוריד את מכנסיו בזריזות לפני שאיש מאיתנו הספיק להבין מה קורה. איברו המדולדל והמפואר התגלה מולי.

בקושי היה ניתן להבחין בהתרחבות המיידית של האישונים שלי. היובש בפי היה מיידי.

"אתה רוצה אותו, נכון?" אמר בקריצה.

הסתכלתי בזין שמולי. חשתי בצימאון ההוא, ישבתי מולו, והוא עמד מולי, מתנשא מעליי. היה משהו בדינמיקה הזו שגרם לי להרגיש קטן וכנוע מולו.

"אתה רוצה למצוץ את הזין שלי?"

הקול, הנוכחות, הביטחון שהקרין, כולם גרמו לי להביט מעלה בהשתאות. "כן," אמרתי.

"אז תבקש יפה," הוא דרש.

"אפשר ... למצוץ לך?" שאלתי בקול קטן.

נעמה שוב התבוננה במתרחש בפאסיביות, מבלי להפריע או לעודד, אך היה ניכר שהיא דואגת לא לפספס אף רגע במתרחש.

"זה לא נשמע הכי משכנע."

בלעתי את הרוק שלי. "אפשר למצוץ לך, בבקשה?"

"את מה אתה צריך למצוץ?"

"את הזין שלך, " אמרתי. ניסיתי לבלוע, אך הפה שלי היה יבש מדי ובקושי יכולתי להזיז את לשוני. "בבקשה."

"בטח. בוא תמצוץ מול אשתך," אמר רענן, ואני פתחתי את פי והנחתי לאיבר הגברי שלו לחדור בין שפתיי, בעודי יושב שם על שפת המיטה. "בוא תתמסר אליי ולזין שלי. תפגין את הצייתנות שלך מול שנינו."

הפה שלי הרגיש מלא עד אפס מקום. הוא עמד שם מולי ודפק את פי בתנועות אגן מדודות, בעודי יונק אותו.

"בעלך כישרון מבוזבז," רענן אמר בחיוך בעודו פונה לנעמה.

"מסתבר," היא משכה בכתפיה.

"נכנס לתפקיד בכזאת טבעיות. אולי תירצו להישאר מעבר לסוף השבוע?"

"אולי," נעמה אמרה בקול קטן.

"אני מכיר אותך. יש בך חלק שנהנה מזה," רענן גיחך.

"אני - ... " היא השתתקה. היה נראה שהיא מנסה לחשוב מה לומר, בעודי ממשיך למצוץ.

"הנה," רענן הפסיק לפתע לזוז. "תעזרי לו. הוא בעלך."

נעמה היססה לרגע, ואז קמה ממשכבה והתיישבה על קצה המיטה לצידי.

"תניחי את ידך בעדינות על ראשו מאחור," אמר רענן. "בדיוק, ככה."

ידה נשלחה בהיסוס והונחה על ראשי בעדינות.

"עכשיו תכתיבי את הקצב," הוא הנחה אותה.

היא הפעילה מעט כוח. ראשי נע קדימה והאיבר חזר והחליק פנימה אל תוך פי. כשהרפתה, האיבר החליק החוצה, ורק הראש הספוגי נותר בין שפתיי.

"בדיוק ככה," אמר רענן, בשקט. "בעלך נראה די טוב עם הזין שלי בפה שלו."

"פאק," היא שוב מלמלה, בעודי משרת את רענן אוראלית מולה ובניצוחה. "אני לא מאמינה שהוא התחנן אליך ככה."

תנועותיה של נעמה הלכו והתגברו והפכו פחות מהוססות, ועד מהרה נוצר קצב אחיד – לא מהיר ולא איטי מדי. רענן הניח את ידיו על מותניו וסקר את שנינו מלמעלה.

"זה מצוין, את עושה עבודה כל כך טובה," אמר לה, והיה ניכר שקולו מתחיל להיות כבד ומעט מתנשף ככל שרמות העונג התגברו. "תעזרי לו, נעמה. תעזרי לטל להיות המוצץ שלי. פאק, זה מרגיש כל כך טוב. את אוהבת את זה? לראות את בעלך משרת אותי, עם הזין שלי בין השפתיים שלו?"

נעמה בלעה את הרוק שלה והמשיכה זמן מה בתנועותיה המעגליות. "אולי," אמרה, בפנים סמוקים.

"אני אוהב שהוא זמין לשימוש שלי מתי שרק ארצה. שאני יכול להוריד את המכנסיים שלי והוא מתייצב לפעולה. אני חושב שזה מזכה אותו בשם מיוחד. חור. מה דעתך על זה? קצר וקולע. תיאורי משהו."

"אני ... " היא החלה לומר משהו ואז הפסיקה.

"אתה יודע, חור," רענן אמר, בעודי ממשיך לינוק, "נעמה פעם סיפרה לך עלינו? על איך אני והיא ושירי היינו מסתובבים ביחד, הרבה לפני שהכרתם, כששלושתינו עוד היינו באוניברסיטה? אני בטוח שהיא לא חלקה איתך את הסיפורים האלה. את הסיפורים על איך הייתי מזיין אותה? על איך שירי הייתה אוהבת לצפות בנו ביחד? ואחר כך הייתה מזיינת אותה בעצמה? על הפעם ההיא שזיינתי אותה עם שני חברים שלי? היא הייתה במקום שלך די הרבה פעמים, שתדע. יושבת ככה על קצה של מיטה, או על הברכיים, עם הזין שלי בפה שלה. היא הייתה מוכנה לעשות הכל בשביל שאני אגמור לה בפה."

נעמה הזדקפה לפתע. "רענן! אני לא חושבת שזה ... רעיון טוב לספר את כל הסיפורים האלה."

"למה לא?" רענן משך בכתפיו. "תסתכלי עליו. הוא עסוק בדברים אחרים. לא יודע אם הוא בכלל מבין את מה שאני אומר לו."

הוא רק הביט בה בעודו ממשיך להשמיש את השפתיים שלי. "חבל שהחלטת להפסיק אחרי שהכרתם. אני יודע כמה זה חסר לך. נכון? זה בסדר להודות בזה. אני רואה איך את בולעת את הרוק שלך כשאת מסתכלת עליו מוצץ. עמוק בפנים את מדמיינת את עצמך במקומו, לא? את רוצה את הזין הזה לעצמך, נכון?"

"אני - "

"זה בסדר, את לא צריכה לענות," רענן ענה. "תמשיכי להסתכל עליו, נכנס ויוצא מהפה שלו. תיזכרי בכל הפעמים ההן שהיית על הברכיים וזה היה הפה שלך."

נעמה המשיכה להניע את ידה ועקבה אחרי האיבר המרשים של רענן. היה נראה כאילו היא בעצמה מהופנטת. בשלב מסוים נשימותיו התגברו. חשתי בדם שזרם בורידים הבולטים. היה ניכר לכולנו שהוא קרוב לקצה; עניין של כמה שניות או עשרות שניות לכל היותר.

"פאק, אני עומד לגמור, נעמה, אני עומד למלא את הפה של חור בזרע. תחזיקי אותו, תני לי למלא אותו, להרגיש אותו מוצץ כל טיפה של הנוזל הסמיך שלי. תעזרי לו לקבל את מקומו בתחתית שרשרת המזון בינינו," הוא נהם. "זה מגיע, אני גומר, אני גומר לו בפה ואת גורמת לזה לקרות, את גורמת לי לגמור לבעלך בפה - אלוהים הנה זה בא, זה מרגיש כל כך טוב, הנה זה בא, אני גומר, אני מזריע אותו! תחזיקי את הראש שלו!"

הנהמה הכבושה של רענן מילאה את החדר בשעה שידה של נעמה דחפה את ראשי ודאגה להחדיר את כלי הזין שלו עמוק פנימה. השתנקתי מעט בעוד הוא השפריץ את הזרע שלו בכמה מטחים, ממלא את פי ומחליק במורד גרוני. מיהרתי לבלוע שוב ושוב, עד שהזרם נחלש, וקולו נדם. נעמה הורידה את ידה מראשי, והוא משך את הכלי הרפוי-למחצה שלו מהפה שלי.

"פאק זה היה מעולה," הוא התנשף. "איזה כיף שיש לכם עוד יום וחצי איתנו. שירי שונאת למצוץ לי, אז אני מתכוון להשתמש בחור עוד הרבה. ואת תעזרי לי לגרום לזה לקרות בכל פעם."

"שמחתי לעזור," נעמה אמרה בניסיון להתבדח, אבל פניה המכורכמים הסגירו את המבוכה והגירוי שחשה מהסיטואציה.

"איזה כיף שאת עוזרת לו למצוץ לי, זה ממש משדרג את החוויה," רענן קרץ שוב, הרים את מכנסיו, ומבלי להמתין לתשובה יצא מהחדר והשאיר אותנו לבד.

נעמה ישבה על המיטה לידי זמן-מה מבלי לומר דבר והייתה שקועה בהירהורים; ואז, לפתע, נשכבה את המיטה, הורידה את מכנסי הפיג'מה שלה, ופישקה את רגליה. היא הייתה רטובה לגמרי.

"בוא, עכשיו," קולה נסדק. הייתה בו דחיפות, ואני זחלתי ונשכבתי בין רגליה על המיטה. "תלקק, חזק," היא אמרה, ואני הצמדתי את שפתי אל הדגדגן הנפוח שלה וינקתי.

הברון בכפכפים{זהרורים} - פאק איזה מחרמן
לפני חודשיים
כחש​(נשלטת) - סנטוריון.. שאלוהים יעזור עם הסיפורים שלך.
לפני חודשיים
סנטוריון - רק יד שמאל.
לפני חודשיים
ים וממל - "תפגין את הצייתנות שלך מול שנינו" - נפלא
לפני חודשיים
ההנהלה - פפפפפפפפפפפפפפפפ קשה
לפני חודשיים
סנטוריון - אני לא יודע מה זה פפפפפפפפפפ קשה, אבל אני מקווה שזה גס מאד ובאופן חיובי.
לפני חודשיים
ההנהלה - מאד גס ומאד חיובי
לפני חודשיים
פרלין​(נשלטת){ש} - טירוף כמה זה מחרמן.
לפני חודשיים
indigo-drop​(שולטת) - צדקת. נעמה כבר של רענן
לפני חודשיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י