שבת בבוקר
הם ישבו לשולחן. שירי מזגה מהתה שהכינה, בשעה שנעמה ורענן היו באכילת הפנקייקס על השולחן מולם. מתחת לשולחן אני ישבתי על ברכיי, ערום מהמותניים ומטה, כפי שכעת הייתי באופן תמידי, ומצצתי. הם שוחחו ביניהם וצחקו, ואני מצצתי, עד שהזרע החם שלו הציף את פי. בלעתי בשקיקה. בקושי הייתה עצירה בשיחה כשזה קרה. נשימותיי היו מדודות. היה זה כמעט כאילו רעש סטטי מתמיד הקיף אותי. יכולתי להישבע שהם משוחחים סביבי - שירי, נעמה, רענן - אבל הקולות שלהם היו מרוחקים. לא הייתי בטוח מה הם אומרים. ידעתי רק שהכל כשורה ואין לי שום סיבה לדאגה.
"איזו גמירה מעולה," הוא נאנח בסיפוק, ואז גיחך. "הוא יותר מדי טוב בזה."
"טוב, אתה דואג לאמן אותו," נעמה אמרה בחיוך קטן ומעט מובך בחזרה.
"רענן כזה פר הרבעה," אמרה שירי בחיוך שובב. "הוא גומר ואחרי חצי שעה או שעה הוא כבר מוכן לעוד סיבוב. אני לא עומדת בקצב שלו. אולי תלווי לי את חור מדי פעם?"
"נראה שהוא באמת זוכה להרבה שימוש," הסמיקה נעמה.
"יש לי תוכניות לכולנו, ברגע שרענן יתאושש קצת. אבל בינתיים בואי, נלך לסלון, יש סרט טוב שהמליצו לי עליו. רוצה לראות?" שירי שאלה את נעמה, שהנידה בראשה לחיוב.
"מעולה."
הסרט היה טוב. לפחות כך היה נדמה לי – שמעתי את נעמה, שירי ורענן צוחקים. הפנים שלי רוב הזמן נעוצים במפשעה של רענן, ושפתיי היו עסוקות במציצה של האיבר הרפוי-למחצה שלו בעצלתיים. כשהכתוביות התגלגלו על המסך, שירי כיבתה את המסך.
"אני חושבת שעברנו לא מעט הסופ"ש," אמרה. "אבל אני חושב שיש משהו אחד חשוב שעוד לא עשינו. נעמה, את ראית את חור נהנה מהזין המושלם של רענן כל הסופ"ש. את לא ... מתגעגעת קצת?"
לחייה של נעמה האדימו, אך היא לא ענתה.
"זה בסדר, כולנו פה חברים," שירי אמרה בלחש. "ראיתי איך הסתכלת על חור כשהוא מצץ. אני זוכרת כמה את נהנית מזה. את לא ... חושבת על זה לפעמים?"
"כן," נעמה כמעט הופתעה מהתשובה של עצמה ושוב הסמיקה. נשימותיה היו מעט כבדות.
"אני חושבת שזה קצת לא הוגן שבעלך נהנה מכל זה בעצמו, לא?"
"אני ... לא יודעת," נעמה אמרה בקול קטן. עיניה היו נעוצות ברצפה, והיא שיחקה באצבעותיה והשתתקה.
"בוא," שירי קמה ונטלה אותי בידי. היא התיישבה בספה השנייה, והושיבה אותי לידה, מותירה את נעמה ורענן יחד בספה הרחבה. הבטתי בהם. משהו פה היה מוזר, אך לא הצלחתי להבין מה. ידו של רענן נגעה בצוואר של בנעמה. היא לא עשתה כל ניסיון לעצור בעדו. היד עשתה את דרכה מטה באיטיות, וחפנה את השד השמאלי של נעמה מבעד לשמלה הקיצית שלה.
"רגע – " באתי לומר. זה היה יותר מדי. זה לא היה אמור לקרות. מדוע הוא נוגע בה? ניסיתי לשים את האצבע על מה שהפריע לי. כדאי שאומר להם לעצור, חשבתי, ועמדתי לפצות את פי; אלא שבאותו הרגע שירי הניחה את ידה על זרועי ועצרה בעדי. "אתה מרגיש קצת מטושטש," רכנה ולחשה לי.
הרעש הסטטי חזר בבת-אחת.
"שששש," היא לחשה לי. "תן לזה לקרות. זה יהיה לך טוב. זה כבר כמעט שם, אתם שניכם מוכנים לזה."
יכולתי לראות את ידו של רענן ממשיכה לעסות את שדיה של נעמה, ואז את ידו השנייה מושכת את פיה לנשיקה צרפתית לוהטת.
"תראה," היא לחשה באוזני. "תסתכל על רענן ועל אשתך. תראה איך היא מתמסרת לו, איך הוא כובש אותה. זה הסדר הנכון של הדברים. אתה כבר יודע את זה בתוכך. הוא זכר האלפא, יש לו אנרגיה מינית בלתי נדלית. יש לו זין גדול ומהמם. זה גורם לך עונג לראות אותו מזיין, במיוחד את אשתך. תראה איך הם מתנשקים, תשמע אותה גונחת."
ידיו של רענן טיילו על גופה של נעמה באגרסיביות, והוא נישק את פיה וצווארה. הוא חלץ את שני שדיה הכבדים וינק את פטמותיה. נעמה היטתה את ראשה לאחור וגנחה, נותנת לו להפשיט אותה בהדרגה, ולתנועותיו להיות יותר ויותר תובעניות.
" זה המצב הטבעי, אתה זקוק לזה, אתה רוצה בזה," שירי לחשה באוזני. "תגיד את זה."
"אני רוצה בזה," חזרתי אחריה.
"נכון. אתה תשרת אותם. אתה תדאג שיהיה להם טוב. אתה תמיד הכי נמוך בהיררכיה שלנו."
"אני הכי נמוך בהיררכיה," חזרתי אחריה.
"חור טוב," היא ליטפה אותי. "זה הזמן לקבל את מקומך. זה טבעי לך, לשניכם, להתמסר לי ולרענן. אתה יודע שהזין המושלם שלו ראוי להיכנס לכל חור שירצה. כולל של נעמה."
ידיו החזקות של רענן הפשילו את שמלתה של נעמה מעלה וקרעו את תחתוניה ממנה. הוא פישק את רגליה והוריד לגמרי את מכנסיו וכעת היה, כמוני, ערום מהמותניים ומטה. איברו הגדול היה זקור ומוכן לחדירה. הוא הצמיד את הראש של הזין שלו לשפתי הכוס שלה.
"התגעגעת אליי?" שאל אותה בחיוך ממזרי.
"אלוהים, כן ... " היא התנשפה, מבלי שהתיקה את עיניה מהאיבר הזקור.
"את מוכנה לזה?" התנשף, בעודו מתחכך בדגדגן שלה מול כולנו. "את רוצה שאני אזיין אותך?"
"אלוהים, כן!" נעמה מלמלה.
"מוכנה שחור יראה איך צריך לזיין אישה?"
"כן, בבקשה," היא התחננה.
"כל השנים האלה, כשהוא זיין אותך, את תמיד חשבת עליי, נכון? על הפעמים ההן שהזין שלי היה בתוכך? דמיינת אותי כשהוא גמר בתוכך? תגידי את האמת, את לא צריכה להסתיר את זה יותר."
"אלוהים, כן, כן," היא הליטה את פניה בידיה. "דמיינתי אותך."
"אל תדאגי, כשאנחנו נסיים לא יהיה שום ספק מה מקומו בינינו בתחתית שרשרת המזון," רענן נהם. "נכון, חור? אתה תזכור תמיד את הרגע הזה, כשהזין שלי מול הכוס של אשתך והיא מתחננת בפניי לזיין אותה מול כולנו."
"אני תמיד אזכור אותו," החריתי-החזקתי אחריו.
נעמה נאנקה בקול רם כשהוא החליק לתוכה באיבחה. "כן, כן!" גנחה, בעוד הזין מלא האון בועל אותה.
רענן חדר אל נעמה בתנועות פראיות, והיא כרכה סביבו את רגליה. כל גופה התנודד, ושדיה הכבדים רטטו עם כל מכה. היא הושיטה את ידיה לפנים והוא רכן לתוכה בעודה מחבקת אותו. רגליה הידקו אותו אליה, ושניהם התמזגו לפקעת מעבעת של יצרים, מתנועעים יחד בסינכרון מושלם, אגן אחד בתוך השני. "אוי, אוי," נעמה כבשה את פניה בכתפו של רענן, וחיבקה אותו אליה. "כמה התגעגעתי לזה, כמה הייתי צריכה את זה ... אל תפסיק, בבקשה אל תפסיק!"
"תראה איך הוא מזיין אותה, כובש אותה," שירי לחשה. "איך היא מתמסרת אליו, לזין שלו. איך הוא משפיט אותה. הוא יודע לזיין מעולה, כמו שהצעקות של אישתך מבהירות מעבר לכל ספק. אני תוהה אם היא בכלל זוכרת שאתה פה."
בשלב מסוים עצר רענן את הזיון. "על ארבע," הצביע על הספה, והיא נענתה לו. הוא התמקם מאחוריה, וחיכך את הזין שלו ברטיבות שלה. "תסתכלי קדימה, תסתכלי על חור, איך הוא מביט בנו. תסתכלי איך הוא מסתכל עלייך מזדיינת מולו עם גבר אחר." מבלי כמעט לאבד שנייה חדר אליה במכה מאחור. היא צעקה בעונג. "אוי אלוהים, זה כל כך טוב!"
הוא פמפם אותה והיא יבבה מרוב הנאה, שדיה הגדולים נעים קדימה ואחורה. "תסתכלי, חור ממש מולך, אבל הזין של מי בתוכך?"
"שלך," היא אמרה, בעוד עיניה מביטות אל תוך שלי, קודחות לתוכי.
"למי הכוס שלך שייך?"
"אלוהים ... לך, רק לך!" היא גנחה בקול רם. החדר התמלא בריחות וצלילים של סקס, של זין נכנס ויוצא מחור רטוב ונפוח.
"ומי הבעלים שלך?"
"אתה, אתה הבעלים שלי. פאק! אני גומרת, אני גומרת, אל תפסיק, בבקשה אל תפסיק," עיניה התגלגלו כמעט בחוריהן.
"ואם חור היה רוצה לזיין אותך אחרי שאסיים? אם היה שוכח את מקומו ומבקש?"
"לא!" היא נאנקה. "רק אתה, רק אתה!"
"מי אני?"
"רענן," היא קראה בקול.
"לא, לא רענן. אדונך," הוא אמר, בעודו הולם בה.
"כן, כן, אדוני!"
רענן נשען קדימה וכפות ידיו הגדולות חפנו את שדיה מאחור. הם נראו כזוג כלבים מזדווגים.
"הכוס הזה שייך לאדוני! כל החורים שלי שייכים לאדוני! אני שלך, אני כל כך שלך, תמיד הייתי שלך, אף פעם לא הפסקתי להיות שלך. תחדור אליי עמוק, אני מתחננת!"
"נכון," רענן נהם. "הכוס הזה שייך לי עכשיו. כל מישהו אחר שירצה להשתמש בו יצטרך לבקש את הרשות שלי, הבנת?"
"כן, כן, ... רק אל תפסיק," נעמה מלמלה בתגובה והתפתלה בסיפוק תחתיו.
"חור לא יזיין אותך יותר בלי אישור מפורש ממני," רענן הלם לתוכה ואחז בשערה כדי למצב אותה תחתיו.
האיבר שלי היה זקור לגמרי, מבלי שאפילו שמתי לב. שירי שלחה את ידה והחלה לאונן לי. "תסתכל איך הוא נכנס ויוצא ממנה, איך הגוף שלו מסונכרן לשלה. הוא מגביר את הקצב. ממש עוד מעט זה יקרה. רענן עומד לגמור בתוך נעמה, למלא אותה בזרע שלו. אתה רוצה זה, נכון?"
"כן," אמרתי ובלעתי את רוקי. פי היה כל כך יבש.
"זאת הזכות שלו בתור האדון שלה, של שניכם," שירי לחשה. הסתכלתי בו משגל אותה ללא בושה מולי, וחשתי בעונג מהסיטואציה, מהמראות, מהצלילים, ומידה של שירי על הזין שלי. "מתי שהוא ירצה, ואיך שהוא ירצה. היא שייכת לנו עכשיו, לא לך. לי ולגבר המהמם לו אני נשואה. אשתך הפסיקה להיות שלך מהרגע שהזין שלו נכנס לתוכה. היא בעצם אף פעם לא הייתה שלך. אתה מבין את זה עכשיו."
"אני גומר," רענן הכריז. "נעמה, אני גומר בתוכך. את מוכנה לקבל את הזרע שלי? להיות הכלבה שלי בשעה שבעלך מסתכל עלינו? להפוך להיות הרכוש שלי מולו? רכוש של גבר אחר? אין דרך חזרה מפה!"
"כן, בבקשה, בבקשה תזריע אותי אדוני," נעמה התחננה. "תסמן אותי! אני הרכוש שלך, רק שלך! תסמן את הטריטוריה שלך, זאת הזכות שלך! תשתמש בחורים שלי מתי שאתה רוצה! תגמור בהם, בבקשה תגמור בתוכי!"
"הנה זה בא, אין דרך חזרה מפה, נעמה, את שלי עכשיו, את שלי!" רענן שאג ונצמד אליה מאחור. הוא נתן מספר תנועות דפיקה רבות עוצמה, והיה ברור שהוא שופך לתוכה את הזרע שלו – שוב, ושוב, ושוב. הוא היה כזה פר הרבעה.
"אני מרגישה את זה, אני מרגישה אותך בתוכי, זה כל כך טוב אדוני! אני גומרת בעצמי, אני לא מאמינה, אני גומרת פעם שנייה, רק מהידיעה שהזרע שלך ממלא אותי!" נעמה צעקה וכל גופה נרעד. אורגזמה שנייה, חזקה אף יותר מהראשונה, שטפה אותה וגרמה לה להתמוטט אל תוך מושב הספה בנשימות כבדות.
הם שכבו שם, האיבר של רענן עדיין בתוכה, והתאוששו תוך התנשפויות. הסתכלתי למטה. זרע לבן כיסה את רגליי. לא שמתי לב אפילו שגמרתי – עד כדי כך הייתי שקוע בסצינה המהפנטת שהתגלתה מולי.
"פאק, אלוהים," נעמה מלמלה. "מה זה היה? שנים לא זיינו אותי ככה."
"יש גברים שקשה להשתוות אליהם," שירי ציחקקה.
האיבר של רענן, שכעת הלך והתדלדל, נשמט מתוך נעמה. הוא נעמד וניגש אליי. "אתה יודע מה לעשות," אמר.
פתחתי את פי ללא היסוס והנחתי לו להכניס את האיבר אל פי. מצצתי אותו וליקקתי אותו עד שהיה נקי לגמרי.
"אתה לא שוכח משהו?" רמזה לי שירי, והצביעה על נעמה, שעדיין הייתה שרועה מעולפת-למחצה על הספה. "כדאי שתנקה גם את נעמה."
שירי קמה וניגשה אל נעמה. היא הושיבה אותה בחזרה ופישקה את רגליה, וסימנה לי. כרעתי על ברכיי.
"תלקק," שירי ציוותה. "הזרע של רענן עדיין בתוכה."
נשענתי לפנים והתחלתי ללקק במרץ. יכולתי לטעום את העירבוב של המיצים שלה והזרע של רענן מחליקים החוצה במנות קצובות. נעמה הפיקה רק גניחות קטנות.
"חור, נראה לי שהולכים להיות כמה שינויים מעניינים בחיי המין שלנו מעכשיו והלאה," נעמה מלמלה. "שכחתי שיש גבר שיכול לזיין ככה. שכחתי כמה טוב היה לי עם רענן לפני שנפגשנו. באמת שניסיתי איתך, אבל .. זה לא זה. זה לא יכול להיות זה. אתה תישאר בעלי, אבל הוא יהיה הבעלים שלי מהיום והלאה. האדון שלי. של שנינו. הכוס שלי שייך לו, והוא יוכל לזיין אותי מתי שהוא רוצה. הבנת?"
הנהנתי מבין רגליה, בעודי ממשיך לינוק וללקק.
"מה שהוא יחליט זה מה שיהיה. גם אחרי שנחזור הביתה. זוכר שאף פעם לא נתתי לך לזיין אותי בתחת? אם הוא רק יבקש זה יקרה. אם הוא ירצה שתמצוץ לו אתה תמצוץ לו, בלי קשר למה שאתה עושה באותו הרגע. אם הוא יחליט שלך אסור לזיין אותי, אז יהיה לך אסור, עד שהוא ושירי יחליטו אחרת. ואם יתחשק לו להזריע אותי מולך, אני אפסיק את העיסוק שלי ואתפשט למענו. באמצע ארוחה, עם חברים, בחוץ במסעדה, מתי שרק יגיד. אני אעשה הכל בשביל לקבל את הזין המושלם שלו שוב, וכמה שיותר. ואתה תתרגל למקומך בתחתית שרשרת המזון בינינו. אתה מבין את מה שאני אומרת?"
שבתי והנהנתי, וחשתי כיצד הזין שלי חוזר ומתקשה למרות שגמרתי דקות ספורות לפני-כן.
"אני חושבת שאין עוד טעם בהעמדות פנים," שירי אמרה במתיקות. "תתפשטו לגמרי. כשאתם אצלנו אני רוצה שתהיו עירומים לגמרי, כל הזמן."
"כן," הוסיף רענן. "אני לא רוצה שמשהו יפריע לי או לשירי להשתמש בכם מתי שנרצה, איך שנרצה. בגדים סתם מפריעים."
"חשבתי שלעולם לא תבקש, אדוני," נעמה אמרה, בעודה פונה אליו בתואר החדש כאילו זה היה הדבר הטבעי בעולם.
