שבת בערב
הצהריים חלפו ללא מאורעות מיוחדים. רענן חדר לנעמה פעם נוספת, בעמידה, בחדר האורחים שלנו, בשעה שהמתנתי על הברכיים לידם. כשסיים, הוא השכיב את נעמה על המיטה ופקד עליי לנקות מתוכה את הזרע שלו, בזמן שבחן את ביצועיי.
בערב ישבנו ארבעתנו לאכול. לא היה משהו יוצא דופן בארוחה עצמה, והשיחה קלחה כרגיל, כאילו בבוקר אותו היום רענן לא בעל וכבש את אשתי מול עיניי, והיא לא נענתה לו וקיבלה את מרותו המלאה עליה והציבה אותי בהכנעה מלאה בתחתית ההיררכיה המינית ביניהם; כאילו אני ונעמה לא היינו עירומים לגמרי, ורענן לא שלח מדי פעם יד כדי למשש את שדיה של נעמה, או נתן לאצבעותיו להזדחל בין ירכיה.אני בעיקר אכלתי בשתיקה. הם דיברו לידי על חוויות העבר שלהם, מימי האוניברסיטה, עוד לפני שהכרתי איש מהם. היה לי קשה להתרכז בשיחה; היה נדמה שמוחי רצה לחבר יחד אלף מחשבות שונות, אך בכל פעם כשהתחיל לטוות אחת היא התפוגגה לפני שיכולתי להעמיק בה. הרעש הסטטי היה שם, ברקע, תמידי, מתנגן, נעים ועוטף כמו צמר-גפן.
כשסיימנו לאכול, שירי שאלה, "מי רוצה קינוח?"
"אני," הכריז רענן.
"מה יש לקינוח, גבירתי?" שאלה נעמה.
"ובכן, יש לנו קינוח מאד מיוחד," קרצה שירי. "בערב האחרון שלנו ביחד הקינוח שלנו יהיה חור בעצמו."
שוב שריריי נירפו מעצמם. ידעתי מגוון קולה של שירי שאני נדרש לעשות משהו. חשתי שוב באותה פקעת בבטני, באותו רצון עז למלא אחר דבריה, לחוש בליטוף שלה על ראשי בסיום. ידעתי שכולם מביטים בי.
"חור, יש גבול אחרון חשוב שאנחנו צריכים לפרוץ ביחד, משהו שכולנו יודעים שחייב להגיע מתישהו – הערב רענן הולך לזיין אותך מולנו, בתחת. בנקב שלך. לבסס סופית ובאופן בלתי הפיך את מעמדך כזכר הבטא בחבורה."
"פאק," נעמה מלמלה לידי.
"זה יהיה מקומך הטבעי בינינו, בתחתית שרשרת המזון. אתה תרגיש עונג מהחדירה של האדון שלך, מהזין שלו בתוכך. המחשבה על כך כשלעצמה גורמת לך עוררות גדולה מאד. זה ירגיש לך הכי טבעי בעולם, לתת לו להשתמש בך כך. העונג יהיה כל כך גדול שכאשר האדון שלך יגמור בתוכך, אתה בעצמך תגיע לאורגזמה ותגמור, אך לא לפני כן. הבנת?"
"כן," הנהנתי.
"תן לרעש הסטטי הנעים לעטוף אותך. אתה יודע שזה יקרה. זה יעשה לך טוב, סוף סוף תוכל להרגיש שהגעת למקום לו אתה שייך."
שמתי לב שרענן הספיק לפנות את הכלים מהשולחן הרחב, שכעת היה ריק לגמרי. שירי הקימה אותי בעדינות, ועזרה לי להישען על השולחן. בטני נצמדה לעץ הקריר. רגליי נגעו ברצפה, ושירי דאגה לפשק אותן מעט והותירה את ישבני חשוף לגמרי. היא שלפה מיכל עם חומר הסיכה, ואצבעותיה מרחו אותו ביעילות ובזריזות על החור החשוף שלי. היא דחפה פנימה אצבע, ואז עוד אחת ועוד אחת, עד ששרירי פי הטבעת שלי התרפו וחדלו להתנגד. אז שלפה אותן ממני, ניגבה אותן במגבון, והתמקמה יחד עם נעמה מעברו השני של השולחן.
"היית רוצה לזיין את נעמה עכשיו?" שירי חייכה, בעודה עומדת מאחורי נעמה ומצמידה אליה את גופה.
"כן, " הודיתי במבוכה.
"לגעת בשדיים המושלמים האלה?" ידיה עברו לחפון את שדיה של נעמה ולמעוך אותם מול פניי.
"מאד," גמגמתי.
"אני בטוחה שהיית," שירי ציחקקה. "אבל זה לא תפקידך יותר. אני רוצה שתתרכז בלשרת את האדון שלכם, ולגרום לו להרגיש טוב בתוכך. אל תדאג, נעמה תצפה בך ולא תפספס אף רגע."
ידיה של שירי ליטפו את כל גופה העירום של נעמה בשעה שרענן התמקם מאחוריי. שמעתי אותו מורח חומר סיכה נוסף; אז לקח את איברו הזקור והצמיד את הכיפה הספוגית אל פי הטבעת שלי. עברה בי צמרמורת.
"תתמסר אליו, חור, אל הזין שלו, תן לו לחדור אליך," אמרה שירי. "אתה מרגיש אותו מתחכך בך? עוד רגע הוא יהיה בתוכך. רגע קטן של חוסר נוחות בהתחלה, ואחריו רק עונג צרוף. אל תחשוב על שום דבר, רק תירגע, תרפה. הוא דוחף עכשיו, הוא נכנס פנימה. הוא מחליק. הוא בתוכך, יש בתוכך זין של גבר. הוא בפנים, הוא מחליק פנימה. אתה מרגיש את האשכים המלאים שלו כנגד האשכים שלך? איך אתה נכנע לו לחלוטין? איך הוא כובש אותך? תסתכלי, נעמה. עכשיו הוא באמת חור."
נעמה הביטה מהופנטת במתרחש. ידה האחת של שירי שיחקה בשדיה, והשנייה ירדה מטה והחדירה אצבעות אל תוך הכוס שלה, שטפטף על הרצפה.
"איפה הזין שלי?" רענן שאל, בעודו מניע את האיבר שלו באיטיות החוצה מתוכי ואז מחליק אותו בחזרה פנימה בתנועות מדודות.
"בנקב שלי," גנחתי, פורש את ידיי ונאחז בשולחן.
"איך זה מרגיש לך שאני מזיין אותך ככה, כמו החור שאתה?" הוא שאל, בעודו ממשיך לפמפם אותי. "איך זה להיכנע לי, לציית ולקבל את מקומך תחתיי?"
"אלוהים ... " מלמלתי. לא יכולתי להתרכז בדבר. התחושה של הזין, פולש לתוכי, תובע עליי בעלות, מילאה את כל הווייתי.
"לא אלוהים, אדוני," רענן תיקן אותי.
"אדוני," נאנקתי, בעודו בועל אותי מול נעמה.
"פאק," נעמה אמרה, בעוד גופה מתמסר לאצבעותיה של שירי שפלשו לתוכה. "אני לא מאמינה שזה קורה ... "
"תבקשי ממנו," שירי לחשה באוזנה. "תבקשי מהאדון שלך את מה שאת יודעת שאת רוצה, ששניכם צריכים."
"אדוני, בבקשה, תזיין את החור שלך. תסביר לו בלי מלים, רק עם הזין המושלם שלך מה תפקידו. תן לו לענג אותך," נעמה גנחה. "עשה ממנו זונה, כמו שעשית ממני. תדגים לו בצורה הכי טבעית את המקום שלו תחתיך בהיררכיה. בבקשה, אדוני, למד אותו איך זה לגמור בפעם הראשונה בחייו מזין של גבר, בלי לגעת בעצמו, בלי להתחכך מכלום, רק מהזיון, מהחדירה."
"שמעת את אשתך?" רענן רכן קדימה והמשיך לזיין אותי, בקצב מתגבר והולך. "אחרי סוף השבוע הזה היא לעולם לא תראה אותך באותו האור. אתה תמיד תהיה חור בשבילה. היא תזכור את הרגע הזה בו בעלה זוין מול עיניה, נתן לגבר אחר לעשות ממנו השפוט שלו. כן, זה מה שאתה, השפוט שלנו. שלי. של שירי. של נעמה. תפנים את זה, תתמסר אליי, אל האדון שלך. עכשיו בוא, אני רוצה לזיין אותך על הגב על השולחן! אני רוצה שתסתכל לי בעיניים כשכל זה קורה, רוצה שתראה כמה אתה כנוע מולי, שתראה אותי משגל אותך."
הוא יצא ממני, ובזריזות סייע לי לעלות על השולחן ולהישכב על הגב מולו.
"תפשק את הרגליים," רענן אמר, ונשמעתי לו. "יופי, עכשיו תניף אותן באוויר ותן לי אותן." הוא נטל אותן והניח אותן על כתפיו, מפשק אותי עוד, משאיר אותי חשוף לגמרי מולו, חסר מגננות. הזין שלו התחכך לי בין הפלחים של התחת.
רענן חיכך את הראש של הזין שלו בישבן שלי מספר פעמים, כדי להכין אותי לבאות. "תרפה," הוא אמר בקולו הסמכותי. הוא הצמיד אלי את הזין הזקור שלו, וחדר פנימה. "יופי, תרפה," אמר שוב, בעודו מניע את האיבר שלו בתוכי באיטיות. "יופי. תבליט את הנקב טיפה. אני רוצה שהזין שלי יפגע בבלוטת הערמונית שלך בכל פעם שאני נכנס אליך. תרפה את עצמך קצת ... מצוין."
ואז הוא היה בתוכי שוב. תחושת המלאות שבה והשתלטה עלי. התנוחה הייתה שונה פסיכולוגית מלהיחדר מאחור; לא יכולתי להתחמק מהויזואליות, מהעובדה שעומד מולי גבר ערום, שרגליי על כתפיו, שאני מפושק כמו זונה, שהוא עמוק בתחת שלי. בנקב שלי. הוא מזיין אותי, ידעתי, וזה המקום שלי. לקבל אותו לתוכי. גנחתי בקול רם.
"מה אומרים?" רענן נהם.
"תודה, אדוני," המלים יצאו מפי בכזו טבעיות מוחלטת.
"תודה על מה?" הוא דחק.
"תודה שאתה מזיין אותי. תודה שאתה מזיין את נעמה. תודה שאתה מלמד אותי את המקום האמיתי שלי תחתיכם, תוך כדי שאשתי צופה בנו. שאתה מראה לי איך גבר אמיתי מזיין. שאתה עושה ממני חור שפוט שלך. אוי אלוהים, כמה זה מרגיש טוב שאתה מפמפם אותי ככה, אני מרגיש שאני הולך לגמור אם תמשיך, זה באמת יקרה ... "
"תאונני," לחשה שירי באוזנה של נעמה. "תיגעי בעצמך בזמן שאת מסתכלת עליהם. אני רוצה שתגמרי כשחור יגמור."
"כן, כן," נעמה התנשפה. היא לא נזקקה לתזכורת נוספת, ואצבעותיה מיד עשו דרכן אל תוכה, אל הדגדגן הנפוח שלה, אל תוך הייחום הנוזלי שטפטף מבין שפתיה התחתונות.
רענן הגביר את הקצב שלו ושינה מעט את זוית החדירה, וכעת בכל פעם שהזין הבשרני ניסר לי את החלחולת עברו בי התכווצויות קטנות שהלכו והתגברו. ידעתי שנקודת האל-חזור קרובה.
"אל תעצום את העיניים," נבחה עליי שירי. "אל תעצום אותן! תסתכל בזין שלך גומר, יחד איתו. תסתכל ואל תשכח את הרגע הזה, הרגע שגבר אחר גרם לך לגמור."
פקחתי את עיניי. ידעתי ששתיהן רואות אותי שם על הגב, על השולחן, נבעל בשעה שהזין שלי מתנפנף עם כל תנועה של רענן. התחושה הייתה שונה מכל משהו שאי פעם חוויתי. הלחץ התחיל עמוק באזור החלציים שלי, בתוך החלחולת, בנקודה הקסומה שרענן עיסה בשיטתיות עם כל דפיקה, ונבנה עוד ועוד. היה זה כאילו זרמים חשמליים נעו מעלה ומטה בכל רגליי, בבטני, עד שהתרכזו בנקודה אחת, ואחריה אחזו בי התכווצויות עזות בחלחולת ובפי הטבעת.
"אני גומר, אני גומר, אוי אני גומר מהזין שבתוכי!" בקושי יכולתי לדבר. התחושות העזות כמעט גרמו לי להתייפח בשעה שהגמירה החזקה ביותר שחוויתי בחיי טלטלה את כל עולמי.
"זה קורה, חור, זה קורה, אתה גומר מהזין של האדון שלנו!" זעקה נעמה ואוננה את עצמה לאורגזמה.
הזין שלי החל לפלוט כמויות אדירות של זרע ישר על בטני, בעוד רענן ממשיך לזיין אותי. "פאאאאאאק," המלים נתקעו בגרוני בצרחה חנוקה. "אדוני, אני גומר, אני לא מאמין, אני לא יכול להפסיק ... אני ממשיך לגמור ... אני לא יכול להפסיק את זה ... אדוני, בבקשה אל תפסיק, אל תפסיק!!!"
"זה יפהפה," נעמה גנחה. "תצעק, אל תחניק את זה, תגיד לו כמה טוב זה מרגיש! תפנים למה אני שלו! אתה גומר ממש כמו אישה ... אתה באמת חור! פאקפאקפאקפאק בחיים לא ראיתי משהו כזה, אני לא מפסיקה לנזול ולגמור!"
רענן, שהדיבור המלוכלך של שנינו דחק גם בו מעבר לקצה, לא יכל להתאפק יותר ונאלץ להצטרף. "קח את זה," הוא נהם, "החור שלך מושלם ... אתה הרכוש שלי עכשיו, שמעת? אתה ואשתך! אני גם גומר, אני גומר בתוכך, קח את הזרע שלי, עמוק בפנים, אני גומר בתוכך, ממלא אותך בי!"
הגניחות של כולנו התערבבו האחת בשנייה. היה נדמה לי שאיבדתי את ההכרה שלי לשניות ספורות, משום שכשחזרתי לשים לב לסביבה שלי הרגשתי ריקנות בפי הטבעת שלי. רענן, שסיים להזריע אותי, משך את האיבר שלו ממני מבלי ששמתי לב והותיר אותי פעור. השרירים הטבעתיים התכווצו שוב ושוב, מנסים להיסגר בלי הצלחה על הזין שכבר לא היה בתוכי.
"לכי," פקדה שירי על נעמה. "נקי את חור. הוא הרוויח את זה."
נעמה עקפה את השולחן וכרעה על ברכיה, והצמידה את שפתיה לפי הטבעת הפעור שלי. היא ינקה מתוכו בעדינות את כמויות הזרע של רענן, שנזלו ממנו ללא הפסקה.
"אני חושבת שזה היה קינוח די מוצלח," שירי חייכה, בעוד כולנו לאט לאט מתאוששים. לא היה לי כוח לזוז או לדבר, אבל ידעתי דבר אחד: אחרי סוף השבוע הזה, כל יחסי הכוחות ביני לבין נעמה לא יהיו לעולם אותו הדבר. לפניו היינו זוג רגיל לכל דבר, אבל אחריו שנינו נצא כרכוש של הזוג שלפנינו, שלימד אותנו תוך ימים בודדים לכרוע בפניו ולקבל עלינו את מרותו. אולי זה היה מפריע לאני הישן, אבל זה לא הפריע לחור. לפתע רציתי לגלות כמה נמוך מוחם המעוות עוד יוריד את שנינו.
