אז מה את עושה פה?

היום אתה הולך עם אשתך לסרט, למרות שהבטחת לקפוץ בבוקר אליי, אבל שכחת מאתמול להיום, ככה זה חורים נוחים בזכרון. אני מכבדת את הזמן שלך איתה, זה לא הענין. בזמנו כאשר התחלנו להתכתב רצית ללכת איתי לסרט. וכיום אין סרט, אין בית קפה, אין פגישה ככה סתם כי בא לך לראות אותי, יש רק צימר. אף אחת לא רוצה להיות השרמוטה של הצימר, אני בטוח לא חשבתי שאתדרדר לזה. אני אשה של רגש, של אהבה, אשה אינטליגנטית, חכמה ומשכילה. אך זה מה שהפכתי להיות - השרמוטה של הצימר. כי הרי פגשת אותי בפייק לכן גם ככה צריך להתייחס אליי כאל משהו זניח, פייקי, חסר רגשות, זונה. אין צורך להסתכל פנימה, להסתכל עליי, גם לא בסקס. בגלל זה אתה מדליק את  ה MTV ולא  את הספוטיפיי עם המוזיקה שאתה אוהב לשמוע. כי עדיף לשמור אותי כמה שיותר רחוק מכל דבר שיעורר רגש . אך באמת צריך להיות ממש רובוט, כי הרי רק רובוט לא מפתח רגש במשך יותר משנה ועוד כלפיי מישהי כמוני. 

זה גם שיר שהוא שלח לי. חבל שזה לא ככה.

אתה יודע אתמול בבוקר כל כך שמחתי שנתת לי קצת תשומת לב, הייתי מאושרת. אבל בצהרים כבר הבנתי שזהו נגמרה החגיגה. שוב מראים לי את המקום שלי. אני השרמוטה של הצימר וזהו, גם אחרי שנה. לא ידברו איתי בטלפון, לא יקפצו אליי כאשר יש זמן פנוי, לא ישלחו לי תמונות עם נוף של ים המלח או של משהו יפה, ישלחו לי תמונה של באבא לובה מהסופר.

ואני טיפשה שמחכה שמשהו ישתנה, שתרגיש משהו, שתרצה לשמח אותי, אפילו קצת, שתקרא את מה שאני שולחת לך, כי אני בטפשותי חושבת שאתה חבר.

*לפני שבוע היה טוב, היום הרבה פחות. הוא שלח לי את השיר הזה, אבל אני לא מסוגלת לשמוע אותו, כי כל פעם זה כואב. השיר הזה לא עלינו וגם לא יהיה.

רק פורקת

אז אתמול היה ט"ו באב. וכביכול הכל טוב אצלי. המאהב העניק לי ים אורגזמות. הבעל הביא פרחים.

אך אף אחד מהם לא אמר שאוהב אותי. ואני, אני רק רוצה אהבה. אהבה שרואים גם במעשים וגם במילים.

המאהב נהדר במיטה, אבל הוא לא מסוגל להביע רגש במילים וגם לא נראה לי שיש שם רגש, גם אחרי שנה.

הבעל הביא פרחים, פרחים יפים וורודים. אבל הכל עם פרצוף ט באב. הזמנתי אותו לצאת, ככה סתם, לשבת בבית קפה בים, אבל הוא עשה פרצוף הלא מרוצה וענה שהוא עייף.

אני סתם אשה בורגנית מפונקת, אבל אני באמת רוצה קצת רגש, קצת אהבה.

*כן חזרתי אליו.

** אל תסקלו אותי באבני מילים, כי זה המקום היחיד שאני יכולה לפרוק.

זה הסוף שלי,  שלו, שלנו. שמונה חודשים שהיה בהם הרבה טוב וגם רע. 

אני אשרוד כי ההצגה חייבת להמשך.

אני אזכור את הטוב, כי זה נכון עבורי.

* רק פורקת.

אני הבנתי כבר שלא יהיו מילות אהבה או סתם כינויי חיבה. הבנתי שלא יהיו שיחות טלפון, הבנתי שלא נצא לבתי קפה. אך אם אני שולחת לך תמונה אני מצפה שתרים לי, שתגיד לי שאני יפה, מהממת, סקסית. אני מצפה שלפחות בזה תגרום לי לחייך. אני מצפה שתשלח לי שירים כמו פעם, ולא סרטי פורנו, דביל. 

כן אתה זיון מעולה, אבל גם לך אף פעם לא הייתה אשה כמוני. ואולי כדאי להפסיק לקבל את מה שאני מעניקה לך ואותי, כמובן מאליו.

* זה לא ישלח. אני מעדיפה לסיים את זה ולא להשפיל את עצמי מולו. הייתי מסיימת, אם הוא לא היה כל כך טוב במיטה.

סתם פורקת, כי זה המקום היחיד שמותר בו לצעוק ולהיות עצמי.

לשאלתו, למה לא סיפרתי לו שאני חולה. רציתי לענות:

אני לא סיפרתי לך שאני חולה, כי אני לא מרגישה שזה באמת מעניין אותך, שאני מעניינת אותך, שמה שעובר עליי מעניין אותך. אולי כי אתה לא שאלת לשלומי. זה מעציב אותי, אבל זה ככה. אתה מנסה לתפוס ממני מרחק רגשי, אבל בעצם אתה מרחיק אותי ממך ואני אעזוב אותך בסופו של דבר.
וכן מגיע לי סליחה על זה שהבטחת ולא התקשרת, זה זלזול, זלזול גס.

עניתי שזה סתם לא משהו רציני.

* כהרגלי רק פורקת

להסבר של המאהב שאנחנו לא בזוגיות אלא מאהבים, רציתי לכתוב את התשובה הבאה:

בסך הכל ביקשתי שיחת טלפון אתמול לא מילות אהבה. אתה לא מתגעגע לקול שלי, אתה לא מעוניין בשיחות איתי, לא צריך. לא אבקש יותר דבר. מי כמוך יודע מה קרה כאשר הפסקתי לבקש יחס מבעלי. כן אני עצובה, כן כואב לי, שמח? תודה על חגיגת יום הולדת הנפלאה!!!  ועל הזין שלי שזה מוריד לך, שיוריד. ואל תשאל אם נרגעתי, כי זה מעלה לי את הסעיף!

התשובה בפועל: אני לא ביקשתי זוגיות, אני מבינה שאנחנו מאהבים ובמערכת כזאת יכולה להיות גם חברות ואיכפתיות.

*אני שונאת שאני כזאת מנומסת ובוגרת.

שני פוסטים ביום זה סימן רע.

**כהרגלי רק פורקת

תשובה למאהב שכתב שזה מזל שיש לי מחזור ולא נוכל להפגש מחר, כי יש לו התחייבויות קודמות:

אתה צודק שזה מזל! אני חושבת שאני אתקשר לעצמי היום, אולי אזמין את עצמי למסעדה כי היה לי יום הולדת ומחר בשמחה אזיין את עצמי עם הויברטור הנפלא שלי ואולי אפילו אזיין את עצמי היום! פשוט מזל שיש לי אותי!

*לא שלחתי, עוד לא השתגעתי  אבל יצא מצחיק, לא?

**סתם פורקת.

לפני כמה ימים היה לי יום הולדת. ומה השאיפות שלי לשנה הזאת? שאני לא אצטרך לבקש מגברים בחיי את הדברים הבסיסיים כגון שיחת טלפון ממאהב ותה באמצע הלילה מבעלי, כאשר אני לא מרגישה טוב. 

אני רוצה גבר שיתן לי את הדברים הבסיסיים ללא בקשות, כי הוא מבין, כי הוא רוצה, כי הוא אוהב.

* סתם פורקת כהרגלי.

מה שאני צריכה זו אהבה. אם גבר לא מסוגל לאהוב או מפחד מהרגש הזה, אין לו מה לעשות לצידי. זה מה שמגיע לי ואני לא מפחדת להודות בזה. אם אני לא מפחדת להרגיש ולאהוב, הגבר לצידי גם חייב להיות אמיץ מספיק ורגיש מספיק לאהוב.

תזכורת לעצמי 1 - אף פעם אל תסתפקי בפירורים שזורקים לך. אם לא מעניקים לך חתיכה יפה מהעוגה, אין לך מה לחפש במקום כזה או עם אדם כזה.

תזכורת לעצמי 2 - אם מישהו יגיד לך שזה מה שיש ושאת רוצה יותר מדי וצריך לוותר ולהסתפק במה שיש, תרקי לו בפרצוף ולא בקטע בדסמי.

תזכרי! את שווה, שווה אהבה, רגש ונתינה, כי את מיוחדת ועולם ומלואו עבור הגבר המיוחד הזה שמחכה לך.

אלו תזכורות לא רק עבור עצמי, אלא גם עבור נשים וגברים אחרים שלא מפחדים מהרגש.

נכון לעכשיו אני לא מחפשת דבר, אבל אם אחליט, אז זה בדיוק מה שארצה.

*רק פורקת, כהרגלי