הבלוג של ונילו - נוסטל-בלוגי

אקלקטי

לפני 14 שנים. 30 באפריל 2010 בשעה 18:32

אז שוב שלום לכול קוראי וקוראותי הנאמנים, והנאמנות, האמיצים והאמיצות.

לפני שנעבור לסיבה שאתם באמת כאן, אשמח לחלוק איתכן תהיה קטנה, מידי פעם אני שם לב שיש איזה חבר או חברת כלוב שמעלים תמונה עם מספר הצפיות בבלוג שלהם, בדרך כלל מדובר על מספרים בעשרות אם לא מאות אלפים, ואני תוהה, איך לעזאזל זה מגיע למספרים האלה? האם חלק מהשפלת הכלב או הכלבה על ידי המלכה/אדון כוללת שהם ישבו מול המחשב במשך שעות ארוכות ויכנסו ויצאו, ושוב יכנסו ושוב יצאו מהבלוג, רק כדי להגיע למספרי צפייה מטורפים, ואז ניתן לפרסם במין פסודו-פופולאריות ועונג עד כדי אוננות עצמית את העובדה "שהבלוג שלי הוא הכי טוב בעולם, משמע שאני הכי טוב/ה בעולם"? באמת שאני לא מבין את זה, אבל כנראה שקטונתי מלהבין את דרכי האל, והכלוב.

ולעניינינו, הפעם החלטתי על אוסף קצת אקלקטי של שטויות, שאני מקווה שימצאו לכן חן. אקלקטי, אקלקטי, אבל בכול זאת, החלטתי קצת להתמקד, בעולם הערב, ובחמישיה הקאמרית, תוך ניסיון לחזור למקורות הבלוג: קריצות לעולמינו (כן כן, שלנו הסוטים בכלוב).
אז בואו נתחיל:

העולם הערב הייתה תוכניתם של ארז טל ואברי גלעד, כשהם עוד היו חברים קרובים מימיהם ברדיו, ששודרה בערוץ 2 הניסויי של תחילת שנות ה-90. במיוחד בשבילכן אני מביא את שיר הפתיחה (בעיבוד חגיגי לתוכנית המאה) של התוכנית:

" class="ng_url">

להזכירכן, העולם הערב הביאו לנו כמה משפטי מחץ שנכנסו ללקסיקון העברי (ובוודאי גם נשכחו ממנו) כגון:
מי שלא מרים 10 אגורות, לא שווה 10 אגורות
שיר ה-מים מים מים...
מרקי סבא יחזקאל
אבל דוד שלח אותי! דוד? מאה שקל
בתיה בתיה מה העניינים? בתיה בתיה אני על הפנים.
ולא להזריק אטרופין!

אחת משחקניות המשנה (ויש שיאמרו שאפילו שחקנית ראשית) הייתה עינב גלילי, באחד מהמונולוגים שלה עם סדאם חוסיין

" class="ng_url">

ואידך - זיל גמור.

ובמעבר חד, נעבור לחמישיה הקאמרית, מתוך אלפי הקטעים שיש להם, בחרתי קומץ שלא מייצג דבר, מלבד הומור מיני ואולי גם סקסיסטי:
" class="ng_url">

" class="ng_url">

לפני סיום, משהו קצת פוליטי, מי עוד זוכר פיאסקו מנהרות הכותל?
" class="ng_url">

ולסיום, ומשהו לפמניסטיות:
" class="ng_url">

רק אושר

4

פולניה

לפני 14 שנים. 22 באפריל 2010 בשעה 17:26

אז שלום לכול נאמני ונאמנות הבלוג, עבר הרבה זמן מאז שחידשתי משהו כאן. זה לא שנעלמתי, להיפך, הייתי כאן, גם עם מנוי זהב (שמשום מה, למרות ההבטחות, האיומים, והמוניטין, אף אחד/ת לא שלח לי אדומות עם הצעות מגונות, פייר, אני קצת מאוכזב), אז בימי החג והזיכרון לא ממש התחשק לי לתרום למלל הכולל באתר, אבל הכנתי איזה פוסט או שניים ברגע של יצירתיות, כך שיהיה לי מה לחדש בתקופה הקרובה. גם חשבתי על זה, ונראה לי שאולי כמו רבים וטובים, הגיע הזמן שגם אני אעשה לקט, או לפחות אמחזר כמה מהפוסטים המוקדמים שעשיתי, מעניין אם יהיה לזה ביקוש, טוב נו נחיה ונראה.

בכול מקרה, הפעם בפינתינו החלטתי לעסוק בפוליטקלי-אינקורקט. סטיגמות ובדיחות על מזרחיים קיימים מאז העליות של קום המדינה, אבל, הגיע הזמן להזכיר לעולם שגם אשכנזים (שזה די שווה ערך לפולנים) הם לא כליל השלמות, ולא רק שיש עליהם סטיגמות, אלא אפשר גם לצחוק עליהם:

למען הסר ספק, אין כאן שום כוונה להביע עמדות גזעניות כנגד אשכנזים מזרחים או מה שבינהם, לעודד עמדות שכאלה, או לתמוך בהן. אין כאן כוונה לומר אמירה ערכית או אחרת, ישירה או משתמעת, בנוגע לעדות כאלה או אחרת.

נתחיל עם אחד משירי הקלאסיקה הגדולים, להיט היסטרי של כול הזמנים, ואחד השירים האהובים עלי מר בז'יז'ינסקי סופר בפולנית. עבור הצעירות שבינכן, הקטע לקוח מפרק של זהו זה כשמדובר למעשה בפרודיה על השיר "חולם בספרדית" של שלמה יידוב שבמקרה גם משמש כנגן בקטע הבא:

" class="ng_url">

אין על ההומור של החמישייה הקאמרית:
" class="ng_url">

קצת הומור ישן:
" class="ng_url">

אומנם הקומדי סטור הם בדיחה לכשעצמם (ולא בגלל הומור משובח), אבל לצורך הפוסט הפעם נסלח להם:
" class="ng_url">

ואחרון לסיום, אומנם לא כתוב במפורש שזו אמא פולניה, אבל נראה לי שאפשר לעשות את הקישור די בקלות:
" class="ng_url">

רק אושר

8

רגע של מוזה 2

לפני 14 שנים. 28 במרץ 2010 בשעה 18:14

טוב, לפני כמה שבועות פירסמתי כמה הגיגים שהיו לי ("רגע של מוזה")
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=221438&blog_id=13960
מאז הוזרם הרבה ביוב לירקון, וצברתי מספיק הגיגים בשביל פרסום נוסף, קבלו אותי במחיאות כפיים סוערות, (או רגועות, מה שעושה לכם טוב).

אז אחרי שכתבתי על הכלים בכיור שעמדו איזה שבוע-שבועיים, הגעתי למסקנה שלנקות ערמת כלים בכיור זה כמו חפירה ארכאולוגית, ממש חזרה בזמן, אפשר לזהות לפי השאריות על הכלים את כול מה שאכלנו בשבוע האחרון, וכמובן למצוא את הסכין החדה האחת שיש בבית ושבאמת תהיתם לאן היא נעלמה. סוג של שרלוק הולמס, או אינדיאנה ג'ונס, כול אחד לפי גחמותיו.

=====

היום עשיתי את אחת מטעויות חיי, הלכתי לסופר, לא אומר של איזה רשת, שלא יאשימו אותי בלשון הרע חס וחלילה, אבל אומר שזו רשת עממית. איזה טעות, כול עמחה ישראל היה שם, ולא החלק המוצלח שלו, יחד עם הילדים, או ההורים הזקנים, העממיים שלו. הבלאגן חגג, פשוט אסון. ואם זה לא ביאס אותי מספיק, זו הייתה הקנייה הכי מדכאת שהייתה לי בחיים, עוד אני מתקדם עם העגלה אני רואה איך הפועלים של הסופר, מהר מהר סוגרים את המקררים ומעברים שלמים בגלל החמץ. אני באתי בדיוק בשביל זה, לקנות כמה שיותר חמץ. לא רוצה מוצרים כשרים לפסח שעוד ישארו לי בארון למשך חודשים ויזכירו לי את החג האומלל הזה (אומלל בעיקר בגלל היעדר החמץ והכפייה הדתית המשוגעת הזאת, ואל תשכחו שאני גר בי-ם), טוב לפחות את שישיית הבירה האחרונה על המדף עוד הספקתי לקנות, שיהיה.
חוויה מחורבנת ומיותרת ללא ספק, אבל למדתי לעתיד. בעיקר שהגיע הזמן להגר מכאן, כמה שיותר רחוק, קרוב לוודאי שאתחיל עם תל אביב, ומשם לעולם.

=====

לפני כמה חודשים מישהי בבנין שאני גר בו החליטה לזרוק כמה וכמה זוגות של מגפיים. היא לא טרחה ללכת עד לזבל אלא הניחה את כולם ליד הפח הקטן שמוצב באופן קבע ליד תיבות הדואר (כדי לזרוק בהן את הפרסומות המיותרות ששמים לנו בתיבות הדואר). אז חשבתי לעצמי, הנה סטארטאפ, למכור לכמה סוטים בכלוב את הזבל של השכנה, מה איכפת לי לעשות כמה שקלים מהצד. נכון גאוני? הבעיה שאז חשבתי על זה שנית, וקודם כול, אין לי מושג מי השכנה וזה יכול להתגלות כאישה מאוד מגעילה עם פטרת ברגליים או איזה משהו מגעיל ומדבק שכזה, ושנית, גם אם זו הייתה דוגמנית צמרת נקייה ובריאה (וזו לא), אני לא מסוגל לגעת בשום דבר שמקורו בזבל של אדם אחר. פיכס.
אז הנה הסטארטאפ שלי נפל עוד לפני שהוא התחיל. טוב, גם זאת לטובה, אין לי ראש לעסקים ממילא.

=====

היות שיש לי קצת חופש, החלטתי לנקות את הבית, לא נקיונות מיוחדים של פסח, אלא הניקיון הרגיל שאני עושה מידי פעם. אז חשבתי על זה, מידי פעם יש כאן נשים שמפרסמות כול מיני מודעות דרושים לעבדי נקיון, שזה בטוח נורא משתלם לקראת פסח, אבל גם באופן כללי. אני תוהה, עד כמה יש לזה באמת היצע והיענות? האם יש מישהי שמוכנה להיות העבד ניקיון שלי מידי פעם, ככה רק בשביל תחושת הסיפוק שלה, ותחושת הניקיון שלי. למען הסר ספק, מדובר אך ורק בניקיונות ולא יותר מזה.
יש מתנדבות?

לא אה....
Wishfull thinking
====

בפוסט קודם, המלצתי שעכשיו אחרי שהסתיימה עוד עונה של האח הגדול, שאולי אנשים יקחו ספר לידיים כתחליף, ושגם עיתון יהיה בסדר, העיקר שיקראו משהו. עכשיו, אני ממש אשמח לדעת האם מישהי הקשיבה לעצתי? אם כן אז איזה ספר והאם יש המלצות?

2

ללמוד אנגלית, Old School Style

לפני 14 שנים. 26 במרץ 2010 בשעה 10:13

טוב, מאז שפתחתי את הבלוג, קיבלתי כול מיני ביקשות אישיות לאיתור חומרים באינטרנט.
בקשה שחזרה על עצמה הייתה איתור קטעים של סקוטרמן ודר. האלפבייקד, אז לכבודם ולכבוד המבקשות, הפעם הפוסט יכלול היזכרות בלימודי האנגלית בחינוכית של עולם השחור לבן.

לפני שנתחיל, ארצה רק להכיר לכן את אתר החינוכית, שהחל לעלות תוכניות באורך מלא לאינטרנט מהארכיון של החינוכית. אתר נפלא, אומנם לא כול התוכניות על כול פרקיהן מופיעות שם, אבל בהחלט אתר מומלץ ותוספת חביבה לרשימת האתרים המועדפים, אז תהנו:
http://www.23tv.co.il/15-he/Tachi.aspx

ועכשיו לאטרקציה המרכזית:

" class="ng_url">

שיהיה סוף שבוע נפלא וחג שמח!

6

שירים לשבת

לפני 14 שנים. 19 במרץ 2010 בשעה 15:21

הפעם החלטתי לחלוק עימכן כמה שירים, שלושה אם נרצה לדייק. אחד ישראלי ושניים לועזיים. אני חושב שהמשותף לשירים הללו הוא המסר, מסר המוטיבציה, מסר החיים והחיות, מסר שעושה טוב, אבל מי אני שאקבע מה המסר שכול אחד שואב משיר. אז לפני שנעבור למופע המרכזי, אאחל לכולכן carpe diem.

תפילה / לאה גולדברג

למדני אלוהי ברך והתפלל,
על סוד עלה קמל על נגה פרי בשל,
על החירות הזאת
לראות,
לחוש,
לנשום.
לדעת,
לייחל,
להכשל.

למד את שפתותי ברכה ושיר הלל
בהתחדש יומך עם בוקר ועם ליל
לבל יהיה עלי יומי היום
כתמול שלשום,
לבל יהיה יומי
עלי הרגל.

Titiyo - Come Along

" class="ng_url">

Play with it while you have hands
Dust settles, cities turn to sand

Trespassing this is their land
Time flies, make a statement, take a stand

Come along now, come along with me
Come along now, come along and youll see
What its like to be free
Come along now, come along with me
Come along now, come along and youll see
What its like to be free

Come along now, come along with me
And Ill ease your pain
Come along, come along with me
And lets seize this day
Come along, come along with me

Stay out stay clear but stay close
Friends, foes, God only knows
Lets be the thorn on the rose
Time flies, make a statement, strike a pose

Come along now, come along with me
Come along now, come along and youll see
What its like to be free
Come along, come along with me
Come along now, come along and youll see
What its like to be free

Come along now, come along with me
And Ill ease your pain
Come along, come along with me
And lets seize this day
Oh, come along with me

Time flies, make a statement, take a stand (3x)
Time flies, take your chance

Come along now, come along with me
Come along now, come along and youll see
What its like to be free
Come along, come along with me
Come along now, come along and youll see
What its like to be free

Come along now, come along with me
And Ill ease your pain
Come along, come along with me
And lets seize this day
Oh, come along with me

Aerosmith - Dream on
" class="ng_url">

Everytime that I look in the mirror
All these lines on my face gettin clearer
The past is gone
It went by like dust to dawn
Isnt that the way
Everybodys got their dues in life to pay

I know what nobody knows
Where it comes and where it goes
I know its everybodys sin
You got to lose to know how to win

Half my life is in books written pages
Live and learn from fools and from sages
You know its true
All the things come back to you

Sing with me, sing for the years
Sing for the laughter, sing for the tears
Sing with me, if its just for today
Maybe tomorrow the good lord will take you away
(x2)

Dream on, dream on
Dream yourself a dream come true
Dream on, dream on
Dream until your dream come true
Dream on, dream on, dream on...

Sing with me, sing for the years
Sing for the laughter and sing for the tears
Sing with me, if its just for today
Maybe tomorrow the good lord will take you away

רק אושר

5

רגע של מוזה

לפני 14 שנים. 6 במרץ 2010 בשעה 20:14

שלושה פוסטים בסופ"ש אחד, הפעם ממש התעלתי על עצמי. אבל כול תירוץ להתנתק רגע מהלימודים הוא תירוץ מבורך. הפעם בפינתינו בעיקר הגיגים ומחשבות.

טוב, חזרה רגע למטמ... מתמתי... חשבון של תיכון:
כלים מלוכלים בכיור
+
מים עומדים בתוכם
+
שבוע וקצת עבר
=
צב"מ - צמחיה בלתי מזוהה

אני חושב שמגיע לי על הגילוי המרעיש הזה פרס נובל בביולוגיה, טוב אתפשר גם על כימיה, או פילוסופיה של פיזיקה קוונטים, מוכן גם לפרס נובל על עקרות בית.
או שלא.

איך לעזאזל התדרדרתי כול כך? שבוע וחצי עמדו לי כלים בכיור, שלא לדבר על המקרר הריק, כנראה שהלחץ ממש נתן את אותותיו הפעם ומשהו קצת נשבר. טוב ממחר בערב תתחיל ההתאוששות, רק צריך עוד לשרוד את הלילה.

========

אחרי שסיימתי לנקות את הכלים, ושאר הדברים המשונים בכיור, החלטתי לפנק את עצמי באיזה תפוח חתוך, כמו שפעם אמא הייתה מביאה לי כשהייתי לומד. ובעוד אני שוטף וחותך אותו לחצאים, רבעים, שמיניות אני נזכר בסיפור די הזוי שנתקלתי בו פעם בנוגע לתפוחים, או שזה היה פירות באופן כללי, לא זוכר. בקיצור, לפני כמה שנים תוכנית תחקירים אמריקאית עשתה תחקיר טלוויזיוני מאוד מעמיק. בתחקיר התגלה שכשבעים אמריקאים (פלוס מינוס לא זוכר את המספר המדויק) מתים כול שנה בגלל הרעלה מחומרי הדברה מהפירות שהם אוכלים. כלומר, כשבעים אמריקאים שהיו מספיק חכמים לאוכל אוכל בריא, אבל מספיק טיפשים כדי לא לשטוף אותם לפני כן. התחקיר הזה עורר הדים רציניים, וגרר איסור על שימוש בחומרי ההדברה הללו, במקומם החקלאים נדרשו להדביר באמצעות חומרי הדברה שמתפרקים הרבה יותר מהר. עד לפה נשמע אחלה נכון? אז זהו לא, מסתבר שבזמן הפירוק של החומרים החדשים יותר, הם פי אלף יותר רעילים, ומי סובל? המקסיקנים והשחורים, ושאר הפועלים האומללים שעובדים בשדות תמורת כמה דולרים מסכנים. פתאום אחוזי המחלות הממאירות, מומים בלידה ועוד בעיות בריאותיות די נדירות החלו לעלות באופן משמעותי בקרב אוכלוסיות אלה.
אבל על זה כבר לא עשו תחקיר. הם בעצם "המירו" מוות של שבעים אמריקאים טיפשים, במוות של מאות פועלים בשדות והילדים האומללים שלהם שסובלים ממחלות..
אצלי זה מעורר מחשבות על צדק, כוח, אליטות, טיפשות ותקשורת. אבל אולי כדאי שנשאיר את הדיון הפילוסופי למקום ולזמן אחר.

========

חצי מדינה התמכרה לאח הגדול, אפילו אני נהניתי לצפות בימי רביעי ושבת (ואפילו נהנתי יותר לראות את סער וחבריו מפסידים שבוע אחרי שבוע). השאלה הגדולה עכשיו היא מה תהיה ההתמכרות הבאה. יש למישהו הצעות?

אולי אני יכול לנסות להציע הצעה לאומה: לפתוח ספר, כול ספר, אפילו עיתון, לעזאזל אפילו מדור הספורט יהיה התקדמות, העיקר שמישהו יקרא פה משהו. אלפי שנות אבולוציה תרבותית, עד שהאדם למד ליצור סמלים וסימנים, שפה מדוברת ושפה כתובה, אלפיים שנות גלות ותחיית השפה העברית, ולשם מה כול זה היה אם כקולקטיב אנחנו מתדרדרים לתהום הנשייה התרבותית והחברתית? צריך לאזן בין השטויות של הטלוויזיה לבין קצת השכלה ותרבות (רצוי גבוהה).
אני יודע שיש אחלה מבצעים בחנויות הספרים, אבל אחרי שקונים ספרים, אמורים לעשות בהם שימוש כלשהו, ואני לא מתכוון למעצורי דלת, קישוט המדף, או הפיכת השירותים לפינת אינטלקטואלים. אמורים גם לקרוא אותם!

ובהזדמנות זו, האוכל לבקש מהעם היושב בציון להחרים את כוכב נולד 9746 שאוטוטו חוזר לעוד עונה ממש מיותרת?

=====

ושמישהו בבקשה, בבקשה יירה בקופירייטר הטמבל הזה שחשב על השיר לפרסומת של איקאה. זו ללא ספק הפרסומת השנואה והמעצבנת בכול הזמנים. רק בחו"ל הפרסומת של איקאה חביבות יותר? (ולמי שמצטרף רק עכשיו מוזמן לחזור לפוסט קודם שלי על פרסומת סקסיות/קנקיות - אקיאה שולטים שם).

=======

טוב, ההפסקה נגמרה, הגיע הזמן לחזור לעשות משהו פרודוקטיבי.
שיהיה שבוע מעולה!

1

שטויות לשבת

לפני 14 שנים. 5 במרץ 2010 בשעה 15:10

פוסט שטויות לשבת, ורק בגלל שזה משעשע, לפחות קצת.

דודו זר המלך - לא לבעלי לב חלש

" class="ng_url">

פארודיה על פיקסר
" class="ng_url">

פגישת מחזור של טלפונים סלולארים (מוקדש לכל מי שאין לו איי-פון, ואולי גם לא רוצה אחד)
" class="ng_url">

הקונדומים שבמגירה
" class="ng_url">

מה קורה כשלוקחים אמריקאית-דרומית יפה, שאוהבת אקדחים ולפוצץ דברים:
" class="ng_url">

" class="ng_url">

שתהיה שבת נפלאה

0

ויסטה רימיקס

לפני 14 שנים. 1 במרץ 2010 בשעה 21:21

אני לא יודע איך להגדיר את השטות הזו, אין ספק שזה הזוי, ושיש אנשים מאוד יצירתיים ומאוד משעוממים שם בחוץ, אבל אני חייב לחלוק אתכם את הקטע הבא.
אז לכול מי שאי פעם עבד עם וינדוס ויסטה, הצלילים הבאים צריכים להיות די מוכרים.
וכהערת אגב, אמרתי שיש לי התמכרות קשה ליו-טיוב? אז בחיי שעברתי על כמה וכמה רימיקסים בשביל שאוכל לומר בלב שלם שזה הטוב מכולם המבוסס על צלילים אלה.
מישהו אמר משהו על אנשים שמאוד משועממים שם בחוץ?

" class="ng_url">

שאו ברכה

3