אתמול בערב קצת לפני שכתבתי לכם על המחלה של הכפרה שלי יצא לי לתפוס דיבור עם שס"ק שהיא גם שמנמונת וגם סקסית ואני לא מבין למה היא לא לוקחת תהזמנה שנתתי לה לבוא לתקווה, למה ישר אני מביא לה אותה בשידוך עם הבחורים שני מכיר. ובתור חברה שלי אני יכיר לה רק תבחורים שהם קלאסה יעני, לא איזה סמרטוטים שאפשר לנגב איתם תרצפה אלא בחורים שכל אחד מהם זה גבר מלמילאן.
אבל נחזור לעניינינו. אני ושסק מדברים ופתאום היא מביאה לי אותה בזה שהשכנים שלה כמעט ירביצו לה.
ישר נעמדה לי הגבה למה מי שמרים יד על חברים שלי זה כאילו שהוא ירים יד עליי, ומי שמרים יד עליי לא נשאר בחיים אלא אם כן זותי הכפרה שבשיא הקריזה שלה כבר הורידה לי סטירה פעם ובכל זאת יחזקתי תעצבים שלי למה זאת האמא לעתיד של הילדים שלי.
ושסק מביאה לי אותה בזה שיש לה שכנים מרוקאים שפתחו עליה פה ואפילו יתקשרו בשיחה לא מזוהה בשביל לאיים שיקרעו לה תצורה, וככה אני שומע ומהעצבים על זה שמאיימים על חברה טובה שלי נהיים לי עוד רגע ברקים בעיניים איפה שבא האישון.
אבל כמה שני רוצה לביא תבחורים שלי שיגמרו על המשפחה הזותי שסק מרגיעה למה היא לא ממש רוצה לעבור מהבניין אחורי שני ישרוף אותו. אז נרגעתי.
אבל היום בלילה באמא שלי, אם היא לא מספרת לי שהם ביקשו יפה סליחה על המילים שלהם, אני לוקח תבחורים שלי לסיבוב בפתח תקווה בשכונה שלהם אחורי שאני משכיב לישון תכפרה ומנשק לה תמצח כשהיא נרדמת, למה לא יכול ליות שחברה שלי תפחד לרדת במדרגות בגלל שיש לה שכנים מרוקאים.
לפני 18 שנים. 7 בספטמבר 2006 בשעה 9:10
