היה לנו כזה סופשבוע של צחוקים. בשישי בערב, אנחנו עם הפיסטוקים והכל ואני מנסה לפתות את ז'קי לקחת אותי למיטה והוא אמר לי "רגע עיוני, את קורעת לי את העור מהזין, תביאי אותה קצת בלראות טלוויזיה". אז ישבתי בשקט בכותונת קצרה ורק מדי פעם פתחתי רגליים כדי שהוא יראה מה הוא מפסיד.
ז'קי יושב לו ככה ומדפדפף בשלט ופתאם הוא נתקע על ערוץ 33 וצועק לי "וואי אני לא מאמין הנה הבלט ג'יזל". חשבתי שאני מתמוטטת מהרגליים מההלם וצעקתי "מההה?". "ג'יזל נשמה, ג'יזל, מה את לא מכירה? אין לך ידע כללי? לא יפה נשמה שלי, אני בחרתי אותך למה את טיליגנטית ולא רק כוסית".
ישר הוא סיפר לי את הסיפור של הבלט על הזאתי שלא רצתה את הנסיך כי היא חשבה שנסיכים רק דופקים וזורקים ואיך הוא התחפש לצייד ואיך היא גילתה והלכה וחתכה לעצמה את הצורה והתאבדה ואיך כל הנשמות של הנשים הפגועות באו בלילה לרקוד ולפתות את הנוטשים שלהן למות ורק ג'יזל הצילה את הנסיך שלה. ואני מנסה לפתות את ז'קי לטחון לי את הצורה והוא יושב מרותק ואומר לי "תראי איך הם מרחפות על הקצות אצבעות שלהם כאילו זה היה פרופלור".
ואז הוא מסביר לי על הרקדן רודולף נורייב שהוא המלך של הבלט כמו שז'קי המלך של התקווה ועל כל קורות חיים שלו ואיך היתה לו איזה ברונית שמימנה אותי ואני מצטבטת את עצמי לבדוק שאני לא חולמת ושאני באמת עם ז'קי וכמה שאני צובטת ככה זה באמת הוא. ואני מסתכלת ברקדן הזה עם הטייץ ואני בהלם איך גבר מוכן להוריד לעצמו את הכבוד ככה עם החבילה הזאת והגרביונים וז'קי במקום לעשות עליו קחחחחחח עושה לו כבוד.
בסוף הבלט נגמר וז'קי כמעט מביא אותה באורגזמה, אז מיד פיתיתי אותו שלא יגמור בלעדיי ובמקום זה שיביא לי אותה בחגורה. לא יודעת מה יש לי אני מכאב ואיך ככה התאהבתי בו ברגע. כל החיים שלי קיבלתי בסך הכל חמש סטירות לחי. פעמיים מאבא שלי, פעמיים מאמא שלי ופעם אחת מהחבר הקודם והיחיד שלי לפני ז'קי, יריב. אבא שלי הרביץ לי כי לא הסכמתי ללכת לרופא ובפעם השניה כי אמרתי בגיל 14 שאני פצפיסטית ושאני לא ילך לצבא והוא העיף לי תסטירה בטיל ואמר שהוא לא נלחם בכל המלחמות כדי שהבת שלו תצא פצפיסטית ותהרוס לו את המדינה. אמא שלי הרביצה לי פעמיים סתם ככה כי הבאתי לה את הקריזה ויריב? על יריב אני לא רוצה לדבר אף פעם עם אף אחד פוראבר אנד אבר, למה מכירים את השיר הירקון זורם ונשפך לים? ככה נשפכו הדמעות שלי ממנו כשהוא ריסק לי את הלב.
אבל נחזור לכאב, כי צריך שיהיה פה סדר ושאני לא אגלוש לי במחשבות כמו על שקית ניילון בחרמון. פתאם התאהבתי בחגורה. בפעם הראשונה דווקא ז'קי ניסה להעניש אותי למה עשיתי עיניים לרועי בשיעור והוא העמיד אותי ככה על 4 ואמר לי "עכשיו הכלבה שלי תחטוף עונש למה היא עיצבנה את המלך שלה ולא התנהגה כמו כלבה מאולפת וצייתנית ונאמנה". אז ישר התחרמנתי והתרטבתי ונעמדתי כמו שהוא רצה.
החגורה של ז'קי עבה ויש לה אבזם מוזהב בצבע כסף עם ציור של נשר. והיא ירדה לי על התחת בלי האבזם עוד ועוד ואני שותקת מההלם וז'קי מצווה עליי לצרוח ולגנוח כמו שהוא אוהב, אז ישר גנחתי אההה אההה אחחחח אבל זה לא יצא לי אותנטי, אז הוא הצליף עוד יותר, למה על ז'קי לא עובדים בעיניים.
כמו שאני ככה צורחת לי בנחת, ככה פתאם אני לא מרגישה כלום, רק רואה אור לבן. כמו שאני רואה את האור אני אומרת לעצמי בלב "אלוהים מה זה?" וככה כמו שאני שואלת אני שומעת "קראת לי?" איך שאני מסתכלת אני רואה שזה אלוהים שעונה. אמרתי לו "אלוהים מה אתה עושה כאן?" והוא ענה "מה אני עושה כאן? מה את עושה כאן?", ישר עניתי שז'קי הטיס אותי, כדי לתת לו כבוד ליד אלוהים. אז אלוהים חייך אליי ואמר לי "רק אהבה, ילדה, רק אהבה". שאלתי למה הוא מתכוון ואלוהים ענה לי שהוא מתכוון שאני חוסמת תלב שלי לאהבה שתהיה נוכחת. לא ממש הבנתי אבל הוא חיבק אותי בזרועות של אלוהים שאני לא יכולה לתאר לכם כמה שזה יפה ונעים ואז ז'קי שאל בלחץ "את בסדר נשמה שלי? את בסדר?" וישר התעוררתי עם חיוך של מלאכים.
סיפרתי לז'קי הכל והוא חיבק אותי ואמר לי שככה זה עם ז'קי, הוא מטיס נשים לעננים פירסט קלאס ואם הן גם רוצות אז ישר לאלוהים. אמרתי לו "ז'קי טוב חאלס לדבר איתי על נשים. אין יותר נשים, יש רק את הנשמה שלך ובשבילי אתה לא רק טייס אתה המלך".
אז ז'קי אמר שבסדר והיום הוא מוכן בשבילי הכל, למה יש לי חיוך של מלאך. ואחר כך נרדמתי והוא הלך לכפרה ולמומו ועשה להם קולות של טרזן ודפק חזק על החזה שלו, כי ז'קי שמח שהוא לא סתם דייל אוויר אלא טייס שלוקח את האשה שלו עד לאלוהים ואת זה אפילו טרזן לא עשה.
לפני 19 שנים. 1 באוגוסט 2005 בשעה 11:31