ווידויים מהתחתית

תכלס, לא מבינה את הלב שלי, פרוע ודורש, בעוצמה שלא ידעתי. הוא רוצה מה שהוא רוצה, והוא מוותר אחרון. החלק הכי עקשן בגוף שלי, יותר מהשיער המסרב להסתדר, יותר מהשומן המסרב לעזוב, יותר מכל חלק בי הלב נתפס וזהו. לא משחרר.

להיגיון ולסבלנות לא נותר אלא לעקוב אחריו, ללכת לאן שהוא מוביל ולהסביר את ההתנהגות שלו, בנחת. וכשההיגיון לא יכול להסביר? הוא לא מסביר. דומם. וכשהסבלנות נכנעת? אז הלב טס אליך, לא משנה איפה תהיה, ומבקש ודורש לחבק ולהתעטף בלבך.

כי אתה זה מה שהלב שלי רוצה, והוא מתעלם מהיגיון וסבלנות, הוא יודע רק לרצות אותך.